הגישה ההתנהגותית- (ABA (APPLIED BEHAVIORAL ANALYSIS הגישה מבוססת על "תאוריית הלמידה" של סקינר ועל גישות התפתחותיות. מטרתה ללמד קשת של התנהגויות נורמטיביות, פיתוח חיקוי והשפה והכחדה של בעיות התנהגות תוך הגברה ושימור של התנהגויות רצויות.

סקירת הספרות הנוכחית דנה במאפייני דרכי הוראה בכיתות של אוטיסטים

אוטיזם מאופיין על ידי פגיעה בפעולת גומלין חברתית, בעיות בתקשורת מילולית, באי מילולית ובאי תקשורת והתנהגות מוגבלת

מדובר בלקות משמעותית באינטראקציה חברתית. זוהי הבדידות האוטיסטית. הגורם החברתי הוא קריטריון חשוב ביותר להגדרת התסמונת האוטיסטית, אם כי ממדיו של הקריטריון החברתי משתנים ותלויים בגיל.

הטכניקה המסורתית היא ה- DTI-DISCRETE TRAIL INSTRUCTION- שכוללת את העקרונות הבאים: 1. הבנייה של הסביבה הטיפולית. 2. התנהגות רצויה מפורקת לתת- מיומנויות ונלמדת בהדרגה. 3. הלימוד יזום על- ידי המבוגר. 4. חומרי הלימוד נבחרים על ידי המבוגר ולא משתנים במהלך המטלה. 5. התגובה הנדרשת מובעת לילד באופן מפורש. 6.תגובת הילד מחוזקת באמצעות חיזוקים שאינם קשורים בהכרח למטלה. 7. הילד מקבל חיזוק רק עבור תגובה נכונה או קירוב מספק שלה.

דרכי העבודה כוללים- איסוף מידע על הילד, בניית תכנית התערבות רב תחומית, רכישת מיומנויות קדם הדרושות ללמידה- קשב, חיקוי, ישיבה על כיסא, תיעוד של תהליך הלמידה קביעת קריטריון לרכישת המיומנות הנלמדת.