העבודה הנוכחית עוסקת בדמות האב בספרות ילדים כיום, לעומת ספרות הילדים לפני שלושים שנה, כאשר עקב שינויים משמעותיים במהלך 50 השנים האחרונות במערכת של תפקידי מגדר בחברה, תפיסת האבהות עברה שינויים גדולים המובילים להיווצרות של ואקום פונקציונלי של תפקיד האב וסטריאוטיפים חדשים על  הפעילות האבהית.

כיום, בחברה המודרנית  עם התפתחות הגישות הפמניסטיות והקמת תנועת  "הגברים החדשים", הגברים משוחררים כביכול  מתפקיד 'ראש המשפחה', ו'הגיבור הבלתי מנוצח', שאינו מבטא את רגשותיו, וכלה בזכותם של גברים להיות אנשי משפחה ולא רק מכונות עבודה, לחזור מהעבודה הביתה ב'שעות שפויות' כדי להשתתף בגידול ילדיהם, לתת ולקבל תמיכה ולטפח את זוגיותם. המטרה, היא הפיכתו של הגבר לשוויוני, בלתי אלים ואף נשי ו"אמהי" במובן מסוים ואכן ניתן לראות גברים רבים המעורבים בטיפול בילדיהם יותר ויותר, גברים יוצאים לחופשות לידה, אחראים על עבודות הבית ומתנהלים בהתאם לתפקידי המין הנשי המסורתיים.

שאלת המחקר בוחנת כיצד מופיעה דמות האב בספרות ילדים כיום, לעומת ספרות הילדים לפני שלושים שנה.

הבדיקה נערכה על ידי ניתוח איכותני של שני ספרי ילדים העוסקים בתפקיד האב. הספר הם "אבא עושה בושות" מסוף שנות ה-80  ו"אבא שלי ואני" מהתקופה הנוכחית.