עבודה זו עניינה בדמותו של המלך מנשה. מנשה, היה רק בן שתים עשרה כאשר הומלך למלך יהודה. השליט הצעיר, פעל באופן מרושע ולא מוסרי, התרחק מה' וקידש עבודה זרה ואת התרבות האשורית. שלטונו נמשך 55 שנה
מלכי יהודה היו המלכים ששלטו בממלכת יהודה העתיקה. לפי הסיפור המקראי, ממלכת יהודה נוסדה לאחר מותו של שאול, כאשר שבט יהודה בחר בדוד למלך יהודה. לאחר שבע שנים, דוד הפך למלך של ממלכת ישראל המאוחדת. עם זאת, בשנת 930 לפנה"ס בערך התפצלה הממלכה המאוחדת. שבטי יהודה ובנימין נשארו נאמנים לרחבעם, ויצרו מחדש את ממלכת יהודה. בירת ממלכת יהודה היתה ירושלים. כל מלכי יהודה חיו ומתו ביהודה, למעט אחזיה (שמת במגידו בישראל), יהואחז (שמת כשבוי במצרים) ויכניה וצדקיהו שגורשו.יהודה נכבשה בשנת 587 או 586 לפנה"ס.
שאלת החקר: מה מיוחד בדמותו של מנשה במגמה השונה בכל פרשיה הן במלכים והן דברי הימים.
הבדיקה נערכה באמצעות חלוקה לפרקים הבאים: סקירה אודות דמותו של מנשה בראי התקופה, בחינת דמותו של מנשה בפרשיה במלכים ב' פרק כ"א פסוקים א'-יח', בחינת דמותו של מנשה בדברי הימים ב פרק ל"ג פסוקים א'-כ', השוואה בין הפרשיות וסיכום העבודה.
1. מבוא
2. מנשה מלך יהודה בראי התקופה
3. מלכים ב פרק כא פסוקים א-יח.
4. דברי הימים ב פרק לג פסוקים א-כ.
5. השוואה
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה