יהוא היה המלך העשירי של ממלכת ישראל הצפונית מאז ירבעם הראשון, שצוין בהשמדת בית אחאב. הוא היה בנו של יהושפט, נכדו של נמשי. שלטונו נמשך עשרים ושמונה שנים.  דרכו של יהוא לכיסא הייתה רצופה שפיכות דמים, שבמהלכה הושמד כל בית אחאב, כולל איזבל וכל חברי חוג העילית שהיו קרובים למלך.

מחקר זה עוסק בדמותו של יהוא בן נמשי. מתוך נושא זה שאלת המחקר בעבודה זו מבקשת לבדוק את המחלוקת בדמותו השנויה במחלוקת, מלך צדיק או רוצח אכזר? ספר מלכים מציג את דמותו וסוקר את אפיונה באופן נרחב יותר ממלכי ישראל האחרים.

יהוא בן יהושפט בן נמשי היה ראש השושלת הרביעית של ממלכי ישראל, כאשר הוא מלך כעשרים ושמונה שנים, בשנים 842 עד 814 לפנה"ס . מלכותו החלה לאחר שביצע הפיכה נגד קודמו, יורם. על פי התיאור במקרא, ההפיכה של יהוא החלה ביוזמת הנביא אלישע, שמימש את רעיון מורהו אליהו הנביא, שייעד לו את התפקיד להכרית את בית אחאב ולמלוך תחתיו   (מל"א, י"א,16: מל"ב, ט, 1-10).

העבודה הנוכחית תעסוק בדמותו השנויה במחלוקת של יהוא בן נמשי, האם מלך צדיק או רוצח אכזר?

הסיפור המקראי מציג דמותו של יהוא בן נמשי וסוקר את אפיונה בספר מלכים באופן נרחב יותר ממלכי ישראל האחרים. התמדתה של השושלת (קרוב למאה שנה), זוכה גם היא להסבר היסטוריולוגי ייחודי, המובע באמצעות ההבטחה האלוהית שניתנה ליהוא על אודות משך שושלתו. מכאן עולות השאלות ביחס הייחודי שזכה לו יהוא?‏

עבודה זו תבחן את דמותו של יהוא, תוך בחינת מעשיו ופועלו ותנסה להסיק האם ניתן ליישב את הסתירה  בין היותו יהוא  מלך צדיק או רוצח אכזר.

הפוטש שביצע יהוא הוא אחד הסיפורים האלימים ביותר בתנ"ך. הטקסט מצדיק את האלימות בכך שהוא מציג את המרד כמקרה של צדק גמול למות נבות וכניסיון לטהר את ממלכת ישראל, אך יתכן וזהו ניסיון (כושל) להצדיק הפיכה שכנראה נועדה להוביל לעלייתו לשלטון של יהוא.