אזרחי אירן מצביעים ובוחרים את הנשיא, אך באיראן הנשיא לאחר היבחרו אחראי על מינוי משרות ממשלתיות. באירן קיים בית נבחרים מאוד חלש וכפוף למנהיג העליון. באיראן על האזרחים להתנהל על פי חוקי הדת ולכן כל דעה סותרת איננה מתקבלת וטומנת בחובה ענישה.

הסקירה הנוכחית סוקרת את תפיסת הדמוקרטיה באיראן, השלטון ומקומה של דת האסלאם באיראן ומידת התאמתה לערכי הדמוקרטיה הפרוצדוראלית.

באיראן הוקמה רפובליקה אסלאמית, על תושביה נכפה אורח חיים מוסלמי שיעי וצומצמה מאוד השפעת המערב במדינה . כפייה זו מלמדת על פגיעה חמורה בחופש הביטוי ואי עמידה בעקרונות הדמוקרטיה הפרוצדוראלית.

מעמדה של האישה באיראן מלמד יותר מכול על שלילית זכות הביטוי באיראן. עם עלייתו של חומיני לשלטון וכינון המהפכה האסלאמית, זכויותיה הבסיסיות של האישה האיראנית נשללו כמעט לחלוטין והיא נותרה מחוסרת הגנה משפטית וחברתית .

לנשיא סמכות למנוע פרסומים שונים ולסגור מערכת עיתון ולכן חופש הביטוי נשלל מאזרחי המדינה. בנוסף, כל גורם אופוזיציוני נכחד על ידי הממשל. כלומר, נבחרי ציבור ממשים את סמכויותיהם תוך רמיסת זכויות נציגי האופוזיציה.

באיראן יש קבוצות דמוקרטיות פוליטיות ומרובות כמו: התאחדות הסטודנט העצמאית, החזית הדמוקרטית של הסטודנט והתאחדות הסטודנט הלאומית ,אך כוחם מוגבל והוא ניכר בתחומי האוניברסיטה בלבד. מכאן אנו מגיעים לעקרון נוסף של הדמוקרטיה הפרוצודאלית הטוען כי לאזרחים יש זכות ליצור עמותות וארגונים עצמאיים יחסית, כולל מפלגות פוליטיות וקבוצות אינטרס.