העבודה הנוכחית עוסקת בדמויותיהן של רות המואבייה ותמר הכנענית. סיפורן של שתי נשים החוות מציאות חברתית כואבת וקשיים אישיים קשים: רעב, שכול, אלמנות ועוני, ניתוק, בדידות וחוסר תקווה. זהו סיפורן של שתי נשים נוכריות אשר הובילו להולדתו של דוד המלך, נשים שפועלות במלוא המרץ ונחישות להחליט את עתידן ואת גורל משפחתן.
המילה "נכריות" חוזרת פעמים רבות במקרא כאשר ניכר כי קיים חשש גדול מהתבוללות, או התרחקות מהאל וממצוותיו. צאצאי יהודה ובנימין – הם מיצגיו של עם ישראל על 12 שבטיו. עמי הארץ היו תושבי הארץ האחרים הנכרים :כנענים, חתים, פריזים, יבוסים, עמונים, מואבים, מצרים ואדומים ואלו אשר נישאו עם נשים נכריות כלומר הם "…לא נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות… כי נשאו מבנותיהם להם ולבניהם והתערבו זרע הקדש בעמי הארצות…"( עזרא ט' 2-1). במקרא, קיימים מקרים רבים בהם האבות, המנהיגים ופשוטי העם בחרו להינשא לנשים נכריות, הגר וקטורה היו פילגשות של אברהם, צפורה אשת משה הייתה מדיינית, ואשתו שנייה הייתה כושית ויוסף התחתן עם אוסנת המצרית. שלמה הרבה להשתמש בנישואי תערובת ככלי מדיני והוא נישא לנשים נכריות רבות ואחת מהן היתה בת פרעה. גם שלמה היה בנה של בת-שבע אשת אוריה החתי. יש מקום להנחה שבת-שבע עצמה הייתה נכרייה. גם רחבעם, בנו של שלמה וממשיכו, נולד מאישה עמונית.
בדיקת דמותה של רות המואבייה ותמר הכנענית תכלול בחינת דמותן, מוצאן, תולדות חייהן פועלן והשלכות פועליהן. בנוסף תיערך השוואה אשר תציג את הדומה והשונה בסיפור של רות המואבייה ותמר ויהודה. הדיון בסוגיה ייערך באמצעות סקירת ספרות אקדמית הדנה בדמותה של רות המואבייה וההיבטים הנקשרים לסיפורה, לדמות, לפועלה ולהשלכות מעשייה.
מבוא
רקע: נשים במקרא
1.רות המואביה
1.1 מגילת רות - סיפור העלילה
1.2 מקורה של האומה המואבית
1.3 דמותה של רות המואביה
1.4 גאולה וייבום
1.5 סצנת הגורן והשלכותיה
2. תמר הכנענית
2.1 פרשת יהודה ותמר
2.2 דמותה של תמר
3. השוואה: רות המואבייה לעומת תמר הכנענית
סיכום