התיאוריות בתחום דעת קהל ותקשורת במלחמות כוללת שימוש במספר תיאוריות כמו תיאורית השפעת תקשורת המונים, המייעדת את מסריה לקהל יעד נרחב ומשפיעה על עמדותיו באמצעות מסרים מאיימים, מפחידים ומעוררים.
סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בדיפלומטיה ציבורית של ישראל בעיתונות הכתובה בעת אירועי צוק איתן -2014.
בחינת מעמדו של הצבא בחברה הישראלית מעלה את מודל אומה במדים עוסק במעבר לתרבות הצבאית, אשר חדרה לחיי התרבות של החברה, למשל, לחינוך, לתקשורת ולחיי החברה באופן כללי.
מבצע צוק איתן החל ב-8 ביולי 2014 ,על רקע הסלמה חמורה בירי רקטות לעבר ישראל מרצועת עזה שבוצעה על ידי החמאס. חמאס ביצע ירי חסר הבחנה של עשרות טילים ביום לשטחה של ישראל תוך ניסיון לפגוע בישובים אזרחיים.
צה"ל השיג את יעדי הדרג המדיני והם: פגיעה קשה בחמאס, החלשתו, הרתעתו, ריסונו ושימוש בו כדי לרסן את גורמי הטרור האחרים. ישראל גם הצליחה לכפות הפסקת אש בתנאיה שלה, כאשר תנאי הפסקת האש לא העניקו לחמאס כל הישג אסטרטגי שלמענו הוא נלחם.
ביחסים בין-לאומיים, הדיפלומטיה הציבורית היא תקשורת עם הציבור והפצתה לציבור זר כדי ליצור דיאלוג שנועד להודיע ולהשפיע. אין הגדרה אחת לדיפלומטיה ציבורית, וייתכן שקל יותר לתאר אותה מאשר להגדיר אותה, שכן ההגדרות משתנות וממשיכות להשתנות עם הזמן.
התיאוריות בתחום דעת קהל ותקשורת במלחמות כוללת שימוש במספר תיאוריות כמו תיאורית השפעת תקשורת המונים, המייעדת את מסריה לקהל יעד נרחב ומשפיעה על עמדותיו באמצעות מסרים מאיימים, מפחידים ומעוררים.
קיימים הבדלים בין הסיקורים השונים של התקשורת ובין הידיעות השונות ולכל סיפור יש גם כמה זוויות ראיה, ניתוח ודגש על דברים שונים. בחירה בזווית ראיה אחת ולא באחרת היא בחירה במסגרת מסוימת, שדרכה מתצפת העיתונאי ומדווח על מראה עיניו.
מסגרת תיאורטית
מעמד הצבא בחברה הישראלית
מבצע צוק איתן: רקע, מהלכים והשלכות.
דו"ח הפצ"ר - מבצע "צוק איתן"
דיפלומטיה הציבורית ועוצמה רכה
דעת קהל ותקשורת
ביבליוגרפיה