בקולנוע שוטרים מוצגים כדמויות השומרות על האזרח, הם שמרניים, מוסריים, מתוסכלים מהביורוקרטיה ולכן לעיתים נוטים לפעול באופן המסכן אותם ואת מעמדם . זמן מסך עבור דמות משטרתית כולל מרדף אחר עבריינים בעיקר גברים, מרדף הכולל אלימות ומוות

סקירת ספרות שעניינה בבחינת השאלה כיצד מיוצגת דמות השוטר בטלוויזיה ובקולנוע?

במשטרה כמו בכל ארגון בירוקראטי קיימים שני סוגי תרבות האחת התרבות הארגונית המנהלית הפורמאלית ובצידה התרבות והנורמות הבלתי פורמאליים. על מקורה של תרבות השוטרים יש בדרך כלל הסכמה. ההבחנה היא בין היסודות המיובאים מבחוץ ואלה הנרכשים בתוך המשטרה ונובעים מתהליכי חיברות – מההכשרה הפורמאלית והבלתי פורמאלית שמקבלים השוטרים וכתוצאה מתנאי העבודה שלהם.

מזה כמה עשורים ניתן לראות סרטי קולנוע וכן סדרות דרמה משטרתיות, המציגות את הארגון המשטרתי ומתמקדות בשוטרים, דמות השוטר ודרך התנהלותו

הטלוויזיה, המתיימרת להיות מכשיר הקלטה, הופכת למכשיר ליצירת מציאות .אנו מתקדמים לעידן שבו העולם החברתי מתואר-מוכתב בידי הטלוויזיה. הטלוויזיה נעשית בורר של גישה לקיום החברתי והפוליטי.

סדרות משטרתיות רבות מציגים את השוטרים כמשקיעים את כל כולם בעבודה המשטרתית ומזניחים את ביתם. השוטר מוצג כזאב בודד וכלא מאושר

כמו כן שוטרים עושים שימוש מפורז בכוח, שכן שוטר אינו שחקן ניטראלי לגמרי, מנותק וחסר פניות, אלא פגיע ואולי אף נקמני

השוטר מוצג כאלים, תקיף , כנה וריאלי  וכן השוטר חשוף לתגובות שונות כמו גם לפרובוקציה מצד האזרח (קללות, עלבונות) ובמקרים קיצוניים גם תקיפה פיזית, לכן גם יחס החברה לשוטרים מאופיין בזלזול ועוינות המוצאים את ביטויים בקונפליקטים מילוליים, העלבות ופגיעה .