במשטרה כמו בכל ארגון בירוקראטי קיימים שני סוגי תרבות האחת התרבות הארגונית המנהלית הפורמאלית ובצידה התרבות והנורמות הבלתי פורמאליים.
סקירת ספרות זו בוחנת את דימוי השוטר בתקשורת ויחסיו בחברה.
השוטר נתפס בציבור לעיתים כאיש "הרע" ( רישום דוח תנועה, מעצר וכו'.. ) עובדות אלה חושפות את השוטר לתגובות שונות כמו גם לפרובוקציה מצד האזרח ( קללות, עלבונות, ) ובמקרים קיצוניים גם תקיפה פיזית. מחקרם של כרמלי ושמיר , מוצא כי חלק מהאזרחים אינם מבינים את תפקיד השוטר ומתקשים להשלים עם מרותו.
המשטרה כארגון שירותי, ייעודה המרכזי הוא לספק לאנשים שירותים שיבטיחו את שלומם וביטחונם.
איכות חיי האדם עומדת במרכז העשייה של המשטרה והשמירה על זכויות האדם והאזרח היא מרכיב יסודי בעבודת המשטרה.
על כל ארגון משטרתי לשלוט על סביבתו החיצונית על מנת לקבל לגיטימציה ארגונית וכי אחת הדרכים היעילות להשגת מטרות אלו היא מערכת יחסים עם התקשורת. כלומר, כלומר פשע, שוד, צדק שליטה חברתית מתועדים בחדשות.
בקולנוע שוטרים מוצגים כדמויות השומרות על האזרח, הם שמרניים, מוסריים, מתוסכלים מהביורוקרטיה ולכן לעיתים נוטים לפעול באופן המסכן אותם ואת מעמדם . זמן מסך עבור דמות משטרתית כולל מרדף אחר עבריינים בעיקר גברים, מרדף הכולל אלימות ומוות.
- יחסי משטרה – חברה
- אלימות שוטרים
- יחסי משטרה - תקשורת
- השוטר בקולנוע
- ביבליוגרפיה