בני הגיל השלישי אינם מוגדרים דווקא על פי מספר השנים הרשום בתעודת הזהות שלהם, שמהווה את גילם הכרונולוגי. כיום רווחת יותר הגדרתם גילם על פי הגיל הביולוגי שלהם.
סקירת ספרות הבוחנת את ההפרעה הדיכאונית בקרב בני הגיל השלישי. הבדיקה כללה סקירת ההפרעה הדיכאונית, הגדרתה, סיווגה, מאפייניה השלכות וטיפול.
דיכאון הוא הפרעה נפשית שכיחה, שיש לה השלכות בריאותיות, כלכליות וחברתיות. דיכאון היא בין התופעות הנפשיות הנפוצות המאופיינות במצב רוח מדוכדך לאורך זמן, באובדן עניין והנאה בדברים, בתחושות אשמה ודימוי עצמי נמוך, בהפרעות שינה ותיאבון, חוסר אנרגיה, בעיות בריכוז וכו. מדובר בבעיות שיכולות להיות כרוניות וקבועות או במשהו חולף.
זאת אומרת שהן יכולות לגרום לפגיעה משמעותית ביכולתו של הפרט לנהל בפועל את חיי היומיום שלו באופן נורמאלי, קרי נגרמת לו ירידה משמעותית באיכות החיים שלו. הסקירה הנוכחית , מטרתה לבחון את ההפרעה הדיכאונית בקרב בני הגיל השלישי.
שכיחות הדיכאון החד קוטבי באוכלוסייה הכללית יכול להגיע לשיעור של 20%, כ-10%- 25% מהנשים וכ- 5%-12% מהגברים. יחס זה בין נשים לגברים לא קשור לעדה, מעמד, מצב משפחתי או הכנסה.
קיימים דפוסים ומבנים פסיכיאטריים שונים אצל נשים ואצל גברים. הבדלים בין גברים לנשים לגבי הפרעות ספציפיות נמצאו במגוון תגובות, למשל, בתקופת הילדות נמצא כי נשים סובלות פי שניים מגברים מהפרעות חרדה, כך גם נמצא כי בגיל ההתבגרות נשים מדווחות יותר מגברים על דיכאון והפרעות אכילה.
הבדיקה נערכה באמצעות סקירת ספרות מחקרית, הדנה בשכיחות הדיכאון, גורמים ומאפיינים בקרב בני הגיל השלישי.
דיכאון - הגדרות
מקורות ההפרעה הדיכאונית
שכיחות
מאפיינים של הגיל השלישי
מאפיינים ביולוגיים
מאפיינים פסיכולוגיים
ביבליוגרפיה