מעמדו האישי והציבורי המעורער של המורה המתאפיין בחוסר כבוד כלפיו, זלזול ואף דחייה מעלה את השאלה מהם בעצם המניעים המובילים את פרחי ההוראה לבחירה במקצוע ?

עבודה זו בחנה את תפיסתו החינוכית, חברתית של המורה הערבי .

בעבר אדם פנה לחינוך מתוך אידיאליזם וכיום לרוב אין הפונים למקצוע ההוראה מגיעים מתוך אידיאליזם, אלא מתוך מניעים פרקטיים . מקובל לייחס חמישה מניעים לבחירת מקצוע ההוראה אשר נחלקו למניעים חיצוניים ולמניעים פנימיים:

מניעים חיצוניים- אינם קשורים ישירות למהות המקצוע והם:
1. מניעי סטאטוס – מעמד חברתי.
2. מניעים כלכליים – תגמולים כספיים.
3. מניעים פרקטיים – שעות עבודה נוחות.

מניעים פנימיים – מתייחסים למהות המקצוע ויחודו והם :
4. מניעים אידיאליסטיים – שאיפה לקיום קשר בין אישי עם התלמידים.
5. מניעים אקדמיים – רצון להמשיך וללמוד נושאי לימוד מסוימים ברמה גבוהה.

מטרתו של המחקר הנוכחי הנו לבחון את תפיסתו החינוכית, חברתית של המורה הערבי בבית ספר. לצורך ליבון הסוגיה, תחילה אוצג רקע אודות המניעים לבחירה במקצוע ההוראה, התדרדרות דימוי מקצוע ההוראה ודימוי המורה ומקצוע ההוראה בישראל. בהמשך מוצג תפיסות אודות הוראה מצוינת והמורה הטוב.

הבדיקה נערכה בקרב 5 מורים המלמדים בבית הספר יסודי במגזר הערבי. במסגרת הראיון נבדקו תפיסותיו של המורה ביחס לתחומים שונים כגון: רקע ביוגראפי של המורה ( מקום לימודים, מס ילדים, מקום עבודה ועוד); הסיבות לבחירה במקצוע ההוראה; תפיסת המורה בנוגע לבעיות משמעת ואלימות; תפיסת המורה בנוגע לייחודיותו של כל תלמיד; תפיסת המורה לגבי שיעורי בית ; תפיסתו החינוכית הכללית של המורה; תפיסת המורה לגבי מעורבות בחיי התלמיד מעבר לשעות הלימודים; תפיסת המורה בנוגע למורה הטוב ותפיסת המורה לגבי שינויים במערכת הבית ספרית.

ממצאי הראיון העלו בין היתר כי המניעים העיקריים לבחירת מקצוע ההוראה הם מניעים אקדמיים וחיבה לילדים. כמו כן, קיימת הרה בקרב מורים כי קיים שונים בין תלמידים , אך אין בידם מספיק כלים לסייע להם .המורים סבורים כי יש להקנות לתלמיד ערכים שונים כגו: שיתוף, הקשבה, הרמוניה, מוטיבציה, הישגיות ועוד.