ההצלחה האקדמית הפכה לאחת הסוגיות החשובות ביותר והפכה לאחת המטרות העדיפות בקרב סטודנטים.  אחת הסיבות לכישלון אקדמי היא לקות למיד, כאשר  תלמידים שאובחנו עם לקות למידה גם אם רמת האינטליגנציה שלהם היא נורמלית או מעל לנורמלית, חווים בעיות בתהליך הלמידה, כך שהצלחתם האקדמית נמוכה מזו של בני גילם . בנוסף, גם דחיינות אקדמית נתפסה כמכשול להצלחתם האקדמית של תלמידים.  הסקירה הנוכחית דנה בדחיינות לימודית ומסוגלות עצמית בקרב לקויי למידה.

דחיינות מוגדרת כ עיכוב מרצון מהלך פעולה מתוכנן למרות ההבנה כי העיכוב יוביל לתוצאות שליליות. דחיינות, בפסיכולוגיה, נועדה לבטא החלפת פעולות חשובות אשר להן עדיפות גבוהה עם משימות בעדיפות נמוכה, או ביצוע פעולות מסוימות המספקות הנאה, באופן המעכב משימות בסיסיות במועד מאוחר יותר. לפי פרויד, עקרון העונג יכול להיחשב כגורם אחראי לדחיינות. במילים אחרות, טבעו של האדם לדחות משימות מלחיצות ובלתי מהנות . הלחץ מוביל למוטיבציה לדחות את המשימה. הסיבות הפסיכולוגיות לדחייה הן בין השאר  חוסר ביטחון עצמי, עצלות ואימפולסיביות. דחיינות גם נקשרת עם פרפקציוניזם, נטייה להעריך את העצמי ויכולותיו באופן שלילי, פחד מכישלון,  חרדה, מצב רוח ירוד ועוד. יש הרואים בדחיינות התנהגות כזו כמנגנון להתמודדות עם החרדה הקשורה להתחלת ביצוע משימה  או השלמת כל משימה או החלטה. אחרים, לעומת זאת, טוענים כי חרדה גורמת לאנשים לדחות משימות רק אם הם אימפולסיביים.