עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הטקסט המקראי המספר את סיפור הגר המצריה, מתאר מסכת יחסים ואינטראקציות הטומנים בחובם בעיות רגשיות, כוח או מעמד במשפחת אברהם. שרה והגר כל אחת בזכות עצמה הופכות להיות האם הגדולה של האומה. אלו הן נשים חזקות ובעלות תושייה, אם כי קולן כמעט ואינו נשמע במסגרת הטקסט המקראי.

הקשר שרה והגר ניכר בספר בראשית, כאשר המספר מתאר את תסכולה של שרי ואת מצוקתה של הגר. בבראשית ט"ז וכ"א עולות שאלות מטרידות ביחס לגירוש הגר ודיכוי אדם אחד על ידי אדם אחר.
הטקסט מספר כי אברהם רכש את השפחות במצרים (בראשית 12:16), ולכן סביר להניח כי הגר הייתה אחת מהן. שפחה זו הפכה ברבות הימים לפילגשו. יצוין כי החוק המקראי התיר ריבוי נשים, אולם מרבית המשפחות היו מונוגמיות. רק מעטים נשאו אישה שנייה, בעיקר כאשר הבעל רצה להוליד בנים, אך אשתו הראשונה הייתה עקרה. בחברה המונוגמית התגבש מוסד הפילגשים כדרך לעקיפת החוק ולקיום נישואין שניים. פילגשים רבות בישראל היו נכריות – כמו הגר המצרית.
הגר שמשה כרכוש של שרה ולכן היא מוסרת אותה לאברם, בשל אי יכולתה ללדת לו בן. להגר אין קול או יכולת בחירה. עם זאת, לאחר התעברותה של הגר, כאשת אברם, היא אינה מוכנה לחזור למעמד של שפחה.
לפיכך, הגר חווה פעמים יציאה לא נעימה מבית אברהם, כשהיא חלק מין המשפחה במעמד של אישה חוקית.
בסיפור הראשון בבראשית טז, מתוארת הגר כמסוכסכת עם שרי. עם הסכמתו של אברם להחזרת הגר למעמד של שפחה: הנה שפחתך עשי כטוב בעינייך (טז, 6) אך הגר משטעמה משנה את טעמה של החירות סירבה לחזור אל העבדות ותברח מפניה
בסיפור השני מתואר גרוש של הגר על ידי אברהם, בעקבות דרישה ברורה של שרה, שאינה רוצה שישמעאל יהיה חלק מירושת אברהם: כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני יצחק (טז, 10).
השאלה העולה היא האם מדובר כאן בסיפור אחד עם שתי גרסאות, או האם מדובר על שני סיפורים?