אי שוויון מתייחס להבדלי רמת חיים או הכנסה בין קבוצות אוכלוסייה שונות. מדידת אי שוויון עוסקת בפערים בכל רמות ההכנסה.
תיאוריות ריבוד קלאסיות הכירו באי שוויון כלכלי כגורם מרכזי בעיצוב ההיררכיה של מעמדות בחברה ולא התעלמו משאלת הצדק הכרוכה בו.
סקירה זו בודקת את הגלובליזציה המתפתחת יותר ויותר בשנים האחרונות בכל רחבי העולם ואת הקשר שלה עם תופעת האי שוויון הקיימת כבר מאות שנים, תוך הגדרת המושגים השונים והצגת תיאוריות מצדדות או מתנגדות לגלובליזציה כפתרון לבעיית אי השוויון.

התקופה בה מתרחשת המהפכה הכלכלית העולמית הראשונה משיבה את כולנו לחזור ולקרוא את קרל מרקס ולשאול את עצמנו האם אנו באמת רוצים עולם גלובלי קפיטליסטי? האם זה טוב לחברה בעולם כולו או רק לחלקים מסוימים ממנה? מה חשוב יותר, הקדמה והטכנולוגיה או נושאים חברתיים כגון סובלנות, משפחה, אי שוויון וכד?
לגלובליזציה ישנו תפקיד מרכזי בהתפתחות היחסים החברתיים. בתהליך זה ישנה פחות משמעות למרחק ולגבולות. להתפתחות זו זוכה רק חלק מהעולם, כיוון שהוא אינו שוויוני בהשפעתו. הפערים ואי שוויון הגלובליזציה מתבטאים בעיקר בפערים בין צפון הגלובוס לדרומו, בו נמצאות רוב מדינות העולם השלישי.
תהליך הגלובליזציה הופך את העולם לאחיד מבחינת ערכיו, מסריו התרבותיים והנורמות השולטות בו. יש הטוענים שהתהליך הוא השלטת תרבות המערב על שאר העולם והטמעתו בתרבות זו תוך העלמת השונות התרבותית שהתקיימה עד כה.