סקירת הספרות הנוכחית בוחנת את הגישות והתיאוריות הוותיקות והחדשות בחקר התקשורת.
על פי מקוויל האליטה השלטת מבטיחה את יציבותה של החברה באמצעות חלוקת הכוח והעוצמה בין המעמד הגבוה למעמד הנמוך, כלומר אסכולת פרנקפורט גורסת בהתאם לגישה המרקסיסטית כי קיימת אליטה שלטת וכי היא היוצרת תרבות אחידה וממוסחרת. תעשיית הבידור משרתת את האליטה השלטת באופן בו כל פרט ופרט מותאם לתפיסתה את המציאות. בצורה זו היא גורמת לקיבוע הסטטוס קוו, עוזרת לשמר את המצב הקיים, ועל–ידי כך מונעת את המהפכה. צוקרמן מנתח באמצעות רעיונות של אסכולת פרנקפרוט את החברה, התרבות והאמנות של המאה העשרים. לטענתו תקשורת ההמונים ובכללה תרבות הבידור יצרה אומנות המשלימה עם המציאות המוכתבת מראש. על פי צוקרמן לאחר המהפכה הצרפתית, החלה מתפתחת בהדרגה תרבות אלטרנטיבית "לכל", "להמון"- תרבות ההמונים המודרנית והחלה נצרכת על ידי קהל פרולטארי, אך במהותה היא נועדה למשוך כמה שיותר מעמדות חברתיים, לשם רווח כלכלי. תרבות זו שכונתה "חרושת התרבות" על פי צוקרמן והיא התפשטה וגדלה למימדי ענק.