מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבחון גישות התערבות שונות לטיפול בילדים עם DCD . לצורך בחינת הסוגיה נסקרו מחקרים, ספרים ומאמרים שנכתבו ודנו בנושא הנדון.

מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבחון גישות התערבות שונות לטיפול בילדים עם DCD. לצורך בחינת הסוגיה נסקרו מחקרים, ספרים ומאמרים שנכתבו ודנו בנושא הנדון.
הפרק הראשון סקר את ההפרעה DCD, כאשר מוסכם על מרבית החוקרים כי DCD- הנו מצב בו קיימים ליקויים בביצועים מוטורים. כמו כן, הוצגה שכיחות התופעה כנתון אשר נמצא נתון במחלוקת בין חוקרים וכן הסיבות להפרעה, ודרכי אבחונה.
הפרק השני סקר בהרחבה את המאפיינים המוטורים מהם סובלים ילדי ה-DCD, מדובר במאפיינים רבים הכוללים קשיים מוטוריים הפוגמים ביכולת להתמודדות עם משימות יום יומיות וכן משימות לימודיות-אקדמיות.
הפרק השלישי בחן את השפעת הכשלים המוטוריים בבית הספר, כאשר בשלב היסוד, ניתן כבר להבחין בקשיים המוטוריים בתפקודו בכיתה וכן בשיעורי הספורט בו עולים הקשיחים המוטוריים באופן בולט יותר.
הפרק הרביעי הציג גישות התערבות שונות ומקובלות לטיפול בילדים עם DCD וביניהם מודלים סנסומוטוריים של התפתחות מוטורית גישות קוגניטיביות- התנהגותיות, גישת המעלה – מטה, המתבססת על בקרה מוטורית ולמידה מוטורית, גישת אינטגרציה בין חושית, גישת האימון התפיסתי מוטורי, גישת אוריינטציה של תהליך וגישת CO-OP.
גישה זו האחרונה נבחנה על פי קווי היסוד שלה ובהתאם להצעה ליישומה בשטח. הוצע לאפשר לילד להתנסות בפעילויות מוטוריות שונות על פי פורמט מובנה לאורך מספר מפגשים, ללמד את ביצוע המשימה בשלבים, לשתף את הילד בביצוע המשימה ובחוות דעתו אודות הביצוע שלו (הגישה מעמידה את הילד במרכז), לאפשר לילד להתנסות שוב ושוב, להתאמן ולתרגל בווריאציות שונות ובאופן הדרגתי. גישה זו כאמור כוללת שאלות מנחות לאורך הטיפול כלומר על הילד מחד לענות על שאלות המורה ולבצע את הפעולות הנדרשות מאידך. לאורך הטיפול מבוצע ניתוח דינאמי בין הילד, המורה, הסביבה .
באמצעות גישת התערבות מעין זו ניתן יהיה להגיע לידי לשיפור מוטורי ואכן על פי מחקרים שיטה זו הוכחה כיעילה בטיפול בילד DCD