האישה הערבייה נתפסת ומוערכת בחברה הערבית באמצעות תפקידה הביולוגי, קרי, יכולת הולדה, וקשריה עם הגברים בחייה מתאפיינים בפטרונות מצידם של הגברים. יתרה מזאת, רק לעיתים נדירות היא מתוארת כאדם בלתי תלוי בעל זכויות משלו ויכולת בחירה.

העבודה הנוכחית הינה הצעת מחקר לבחינת מצבה של הגרושה הערבייה מוסלמית בישראל.

החברה הערבית בישראל משלבת שלושה גורמים המביאים לדיכויה של האישה בחברה: רמה גבוהה של פטריארכליות; פטרילינאליות – שיוך משפחתי העובר דרך הגברים בירושה; ופטרילוקאליות- דפוס הקובע מעבר של האישה לבית בעלה עם נישואיה. יש לזכור כי החברה הערבית בישראל מתקיימת בסביבה יהודית המקיפה אותה ואשר מנהלת מסגרות תקשורת, סחר, תרבות וממשקים שונים נוספים למולה. ממשקים אלו מביאים ליצירת מערכות השפעה הדדית הבאות לידי ביטוי בכל תחומי החיים, וגם בתחום של גירושין. מספר הזוגות שהתגרשו בישראל בשנת 2009, לדוגמא, היה 13,928 מקרב זוגות יהודים ו-1,393 זוגות מקרב המגזר הערבי לעומתם.

אף שאחוז הגירושין בחברה הערבית עדיין נמוך מאשר בחברה היהודית, בחברה הערבית מדובר בעלייה מובהקת במהלך העשורים האחרונים: שיעור העלייה בגירושין במגזר הערבי בעשור האחרון עומד על 9%

כמו בחברה היהודית, גם בחברה הערבית בישראל, אירוע הגירושין מהווה נקודת שבר משמעותית בהיותו אירוע פרידה, כואב ולפעמים אפילו טראומתי. עם זאת, המסגרת החברתית הערבית הופכת את חוויית החיים בתוך תהליך הגירושין ולאחריו למורכבת וקשה במיוחד.

בחברה הערבית בישראל אחוז הגירושין הינו נמוך ביותר, ונע בין אחוז לשני אחוז. יחד עם זאת גם בחברה הערבית מדובר בעליה תלולה במהלך העשורים האחרונים.