ראדון הוא אלמנט כימי עם סמל Rn ו מספר אטומי 86. זהו גז אצילי רדיואקטיבי, חסר צבע, חסר ריח, חסר טעם. על פי האתר לאיכות הסביבה "הראדון נובע מההתפרקות הרדיואקטיבית של היסוד ראדיום (226 Ra) הקיים בכל סוגי הקרקע וכמובן בחומרי בנייה העשויים מאדמה. בכל בית, אפילו המאוורר ביותר, קיים ראדון, כיוון שכל סוג קרקע וחומר בנייה המכיל אדמה פולט ראדון."

העבודה הנוכחית עוסקת בגז רדון תוך התייחסות למקורות הראדון, צבירה בבניינים, התפלגות נורמלית רגילה של לוגי ראדון בדירות., דרכי יצירת הראדון, דרכי נדידה של הראדון, דרכי שינוע במבנים, דרכי התמודדות, השפעות בריאותיות, סטנדרט חשיפה המקובל בעולם, סטנדרט חשיפה בישראל, הסבר ביולוגי, נזקים, חישוב,, נוסחאות, מדידה, בדיקה ועלויות.

ראדון, גז רדיואקטיבי, חסר צבע, חסר ריח, חסר טעם, אחד החומרים הצפופים ביותר בתנאים רגילים, והוא נחשב לסיכון בריאותי בשל הרדיואקטיביות שלו. ראדון נוצר כחלק משלב ריקבון רדיואקטיבי נורמלי של אורניום. ראדון אחראי על מרבית החשיפה הציבורית הממוצעת לקרינה מייננת. זה לעתים קרובות התורם הגדול ביותר למינון הקרינה של הפרט, והוא המשתנה ביותר ממיקום למיקום. גז ראדון ממקורות טבעיים יכול להצטבר במבנים, במיוחד באזורים סגורים כגון עליית גג ומרתפים וכן מי מעיינות חמים.
הראיות האפידמיולוגיות מראות קשר ברור בין סרטן הריאות לבין ריכוז גבוה של ראדון. לכן באזורים גיאוגרפיים שבהם ראדון נמצא בריכוז מוגבר, ראדון נחשב זיהום אוויר פנימי משמעותי.

ראדון הוא גז רדיואקטיבי טבעי שנוצר על ידי ריקבון של אורניום ותוריום. ראדון תורם עיקרי לחשיפה האנושית למקורות קרינה טבעיים  וזוהה כגורם המוביל השני לסרטן ריאות לאחר עישון טבק.  ראדון-222 ורדון-220 הם האיזוטופים הנפוצים ביותר של ראדון, כאשר המונח "ראדון" מתייחס בדרך כלל לרדון-222 ו"לרדון -220.

ריכוז הראדון יכול להיות שונה ממקום למקום. באוויר הפתוח, הוא נע בין 1 ל 100 Bq / m3, פחות (0.1 Bq / m3) מעל האוקיינוס. במערות או במכרות, או בבתים, הריכוז שלה עולה ל 20-2,000 Bq / m3. 67. ריכוז גבוה של ראדון ניתן למצוא במי מעיין ומעיינות חמים

העבודה הנוכחית תעסוק בגז רדון תוך התייחסות למקורות הראדון, צבירה בבניינים, התפלגות נורמלית רגילה של לוגי ראדון בדירות., דרכי יצירת הראדון, דרכי נדידה של הראדון, דרכי שינוע במבנים, דרכי התמודדות, השפעות בריאותיות, סטנדרט חשיפה המקובל בעולם, סטנדרט חשיפה בישראל, הסבר ביולוגי, נזקים, חישוב,, נוסחאות, מדידה, בדיקה ועלויות.