סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בנושא גזע וגזענות בקרב יהדות מרוקו.
זרעי הסלקציה נזרעו בתקופת העלייה ההמונית 1948-1951 ובמלוא עוצמת משנת 1951, כאשר במסגרתה נקבעו חוקים דרקוניים שמנעו עלייתם של יהודי מרוקו, כמו גיל, מספר ילדים, מצב משפחתי, מצב בריאותי ועוד. מיכאל לסקר מביא את עמדות התומכים בסלקציה והמתנגדים לה. אך מבלי לחקור את הסלקציה ומבלי לנקוט עמדה. התומכים בסלקציה, כותב לסקר, טענו כי לאור מצבה הכלכלי הקשה של מדינת ישראל, והעובדה שלא נשקפת סכנת חיסול פיזי ליהדות מרוקו אין הצדקה לעליית הצלה מידית משם, ומוטב להכשיר תחילה את היהודים מבחינה חינוכית וחברתית, ורק לאחר מכן להעלותם ארצה. על עמדת המתנגדים כותב לסקר, מנגד טענו אחרים, שאף שאין צורך בעליית הצלה ממרוקו, משפיעה הסלקציה לרעה על יהודי מרוקו.
מדיניות הסלקציה במסגרת עלית יהודי מרוקו
המצדדים והשוללים את תכנית הסלקציה