השפעת הגלובליזציה על הרחבת הפערים המרחביים, החברתיים והכלכליים ועל אי השוויון נחקרה רבות והיו אף שתיארו את הגלובליזציה כהפרדה גזעית וטכנולוגית של העולם: עולם שבו 90% מהאכלוסיה חיים בעוני ובדחק, והשאר חייים חיי עושר .

סקירת הספרות הנוכחית דנה בגורמי העוני בישראל.

כתוצאה מתהליכים גלובליים – התגברות הסחר החופשי ושינויים טכנולוגיים מהירים – הלכו והתרחבו פערי השכר וגדל חלקם של בעלי שכר נמוך במשק הישראלי. הקיטוב בשוק העבודה הישראלי הואץ על ידי תהליכים בעלי אופי מקומי – היחלשות כוחם הארגוני של עובדים בלתי מיומנים וכניסה, כמעט בלתי מוגבלת של עובדים זרים, תופעה שרק לאחרונה הוחלט להילחם בה בתקיפות. העלייה בחלקם של בעלי שכר נמוך מתבטאת בשינוי פני העוני, המורכב יותר ויותר ממשפחות בהן המפרנס בעל שכר נמוך, ובתלות הגוברת שלהן במערכת הרווחה ‬ .

כאמור לעיל, הספרות המחקרית טוענת ברובה כי הגלובליזציה הובילה לאי שוויון חברתי וכלכלי הבא לידי ביטוי בעוני ובאבטלה. כלומר הצמיחה הכלכלית המאפיינת את העולם הגלובאלי מטיבה עם מעטים, בעוד רבים סובלים מעוני ודלות ואכן ניתן לראות כי הרעב בעולם וכן העוני מקיף שטחים מדינות ואוכלוסיות רבות יותר כיום מבעבר.

משפחה הזוכה למפרנס יחיד , באופן טבעי מצויה בבעיה כלכלית  מה עוד שרמת השכר של המפרנסות החד־הוריות נמוכה מאוד בהשוואה לזו של הגברים ובמקרים רבים היא אינה מאפשרת קיום עצמאי. מעֵבר לעבודה בשכר מחוץ לבית, האם נושאת גם בנטל עבודות הבית כך שמספר השעות שהיא יכולה להקצות לעבודה מחוץ לבית מוגבל וכתוצאה מכך מוגבלות גם ההזדמנויות הכלכליות שלה בשוק העבודה. משום כך, בערך מחצית מכלל המשפחות החד־הוריות נזקקו להבטחת הכנסה והקיצוץ שנערך בתוכניות אלה הקשה עליהן עוד יותר את ההתמודדות בשוק התעסוקה המוגבל ובקיום השוטף.