הגורמים לעוני בישראל הם רבים, עבודה זו מתמקדת בגורמים המרכזיים אשר שלובים זה בזב והם: תהליכים גלובאליים, שיעור תעסוקה נמוך, השכלה, מגורים, מוצא ועוד.
מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את גורמי העוני בישראל.
מבחינה סוציאלית-רווחתית, מדינת ישראל היא בין המדינות המובילות במערב בנושא תשלומי העברה, כלומר תשלומים אשר מועברים לאוכלוסייה דוגמת דמי אבטלה , הבטחת הכנסה , קצבאות ילדים וכו. בסביבות 28% מהתקציב השנתי מוקצים למטרה זו. התקציב הוא הביטוי המובהק ביותר לאופן החוקי בו מובטחת הזכות לקיום מינימאלי שכן התקציב בוא הביטוי המוחשי, הברור, והתקף יותר למדיניות הממשלה .
יצוין כי נתונים אלו אינם רלוונטיים במידה רבה לתקופה הנוכחית בה אנו עדים לקיצוץ נרחב בקצבאות ובזכויות של קבוצות נזקקות אשר זכו בעבר לטיפול מקיף וייחודי כגון אוכלוסיית משפחות חד הוריות, משפחות מרובות ילדים ועוד. בצד זה העוני, האבטלה ויכולת הקיום בכבוד מעורערת ביותר במדינת ישראל.
שאלה זו רלוונטית לאור הפערים ואי השוויון בין קבוצות שונות בחברה הישראלית וכן לאור היקף האוכלוסייה המצויה ב"מעגל העוני".
ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי הסיבות העיקריות להתרחבות העוני ואי-השוויון בישראל, נעוצות הן בגורמים מבניים של המשק – ובמרכזן שיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה (יחסית למדינות אחרות במערב) ורמת אבטלה גבוהה – והן בגורמים כמו היעדר רמת השכלה מספקת וכישורים מקצועיים – עובדה שיש בה כדי למנוע מן השכבות החלשות מלהשתלב בסקטורים מובילי הצמיחה. גורמים מבניים אלו פוגעים במידה רבה באוכלוסיות מוחלשות כגון חרדים וערבים אשר לרוב מגוררים בשכונות עוני ומציגים פריון גבוה במיוחד.
1. מבוא
2. מדדי אי שוויון
3. העוני בישראל- דרכי מדידה וגישות
4. האוכלוסיות העניות בישראל
5. גורמי העוני בישראל
5.1 תהליכים גלובליים
5.2 השכלה
5.3 שיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה
5.4 תפרוסת גאוגרפית
5.5 גודל משפחה
5.6 משפחות חד הוריות, עוני ותעסוקה
6. סיכום ומסקנות
7. ביבליוגרפיה
8. נספחים