שכיחותם של הפרעות אישות באוכלוסייה נעים בין 10% עד 13% לערך וכי מרבית המחקרים מוכיחים כי אנשים הסובלים מהפרעות אישיות מהווים סיכון להתנהגות אלימה ואף עבריינית
עבודה זו עניינה בהפרעת אישיות פסיכופתית.
פסיכופתיה הנה תת סוג מיוחד של הפרעת אישיות, אשר נדונה לראשונה בספרות המדעית במאה ה -19 על ידי הפסיכיאטר הצרפתי פיליפ פינל. Pinel השתמש במונח זה כדי לתאר אנשים הנמצאים באי שליטה מוסרית והתנהגותית. בהמשך, נאמר כי פסיכופתיה כוללת ניתוק רגשי והתנהגות אנטי-חברתית
כיום על פי ה-DSM-IV פסיכופתים הם תת קבוצה מיוחדת של הפרעת אישיות אנטי חברתית, הכוללת התנהגות עבריינית וסוטה מבחינה חברתית.
העבודה הנוכחית תציג את הגורמים פסיכולוגיים, סוציולוגיים וביולוגיים לפסיכופתיה. הבדיקה תעירך באמצעות ספרות מקצועית אשר דנה בדומים השונים המובילים לפסיכופתיה.
ממצאי העבודה מעלים בין היתר שפסיכופתים הם אנשים בעלי תכונות ומאפיינים המטשטשים כל רגש אנושי ולכן הם נוטים שלא להזדהות עם כל כאב אנושי בקרב זולתם, הם מגלים חוסר אכפתיות, אי רחמים ואף אי חרטה על מעשים קטלניים במיוחד אשר בוצעו על ידה. בשל היותם חסומים לכל רגש אנושי הם גם מתאפיינים בתכונות אנטי חברתיות מובהקות ולפיכך מתקשים לתפקד במסגרת המשפחתית וכן במסגרת החברתית.
הפסיכופתיה תלוית משתנים דמוגרפיים, גורמים סביבתיים, גורמים ביולוגים-גנטיים-תורשתיים וכן גורם פסיכולוגים.
מבוא
פרק. 1 פסיכופטיה:הגדרות והיקף התופעה.
פרק. 2 גורמים פסיכוסוציאליים לפסיכופתיה
2.1 חוויות טראומטיות בילדות.
2.2 הזנחה הורית
2.3 חברות לקויה
פרק 3. גורמים ביולוגיים לפסיכופתיה
3.1 אי סימטריה בהיפוקמפוס.
3.2 שינויים מבנים בכפיס המוח
3.3 הפחתה של חומר אפור באונה מצחית
סיכום
מקורות