פסיכופתיה הנה מונח רחב המסמן טווח רחב של אי סדרים המשפיעים על התנהגות ועל מחשבה. הפסיכופתיה מתייחסת בעיקר לאישיות אנטי סוציאלית
סקירת ספרות הדנה בגורמים הפסיכולוגיים, סוציולוגיים וביולוגיים לפסיכופתיה.
פסיכופתיה הנו מונח ישן-חדש, אשר חזר בשנים האחרונות למחקר בתחום הקרימינולוגיה, אף שאיננו נמנה על ההפרעות בספרי המיון הפסיכיאטריים (DSM-IV, ICD-10). הפרעה זו כוללת תכונות רגשיות, בין-אישיות, והתנהגותיות: אגוצנטריות, אימפולסיביות, חוסר אחריות, רדידות רגשית, חוסר אמפתיה, חוסר בושה, חוסר אשמה, שקרנות פתולוגית, מניפולטיביות, הפרה חוזרת של נורמות חברתיות ושל ציפיות. ההפרעה שונה מהפרעת האישיות האנטי-חברתית
שיטות ריפוי מסורתיות לא הוכחו כיעילות משום שהגורמים טבועים באישיות הפסיכופט. בנוסף קיימת בעיה של הולכת שולל של המטפל וכי העובדות שניתנו שקריות ובדויות. גם אמצעיים ביולוגיים, לרבות הלם חשמלי או תרופות לא הראו הצלחה רבה. הטיפול היעיל ביותר הוא הטיפול ההתנהגותי
רבים מהפסיכופתים ובעלי אישיות אנטי חברתית, מגלים סימני שיפור אחרי גיל 40, גם ללא טיפול, אפשרי שהדחפים הביולוגיים נחלשים, שיפור של ראיית התנהגות מזיקה והשפעה מצטברת של ההתניה החברתית, אלו מכונים "פסיכופתיים שרופים".
הגישה היונגיאנית טוענת שהבנה טובה ומעמיקה של הנפש אינה נקנית רק בהתבסס על מחקר מדעי מדויק וגם לא רק מבעד לעולם האישי אלא, גם דרך העולם התרבותי הקדום השוכן בתוך נפשנו.
על פי הגישה הביולוגית ההפרעה הנה תוצר של מערכת העצבים ונגרמת מתורשה או פתולוגיה. הגורמים הם חוסר איזון ביוכימי במח, פגמים גנטיים, לקות מבנית, ליקויים בתפקוד המח וחסך פיזי.
הבדיקה תעירך באמצעות ספרות מקצועית אשר דנה בדומים והשונים המובילים לפסיכופתיה.
פסיכופטיה:הגדרות והיקף התופעה
גורמים פסיכוסוציאליים לפסיכופתיה
חוויות טראומטיות בילדות
הזנחה הורית
חברות לקויה
גורמים ביולוגיים לפסיכופתיה
אי סימטריה בהיפוקמפוס.
שינויים מבנים בכפיס המוח
הפחתה של חומר אפור באונה מצחית
ביבליוגרפיה