הקמת "גדר ביטחון" גם באזור ירושלים הייתה מחויבת המציאות, הן במטרה להגן על תושבי ירושלים עצמה והן במטרה למנוע מארגוני הטרור לנצל פרצה זו כדי להחדיר מחבלים מתאבדים לביצוע פיגועים באזורים אחרים בתוככי ישראל.

סקירת הספרות הנוכחית דנה בהיבטים הכלכליים, הביטחוניים והסביבתיים בהקשר להקמתה.

במסגרת שלב א' של הפרויקט, נבנתה גדר באורך 20 ק"מ בדרומה ובצפונה של ירושלים. רק כ-4 ק"מ מגדר זו כוללים קירות מגן מבטון. הגדר מוקמת בתוך התחום המוניציפאלי של העיר ירושלים ואינה חורגת ממנו (צפונית לשדה התעופה עטרות, בדרום שכונת גילה, באזור עזריה-אבו דיס). בדרום העיר הוקמה הגדר בשטח טופוגרפי המאפשר מניעת ירי שטוח מסלול לעבר בתי תושבים בשכונותיה הדרומיות של ירושלים (גילה והר חומה) שהיו מטרה לירי שכזה לאורך שנות העימות.

קיים לחץ בינלאומי על ישראל וכן הצד הערבי דורש כי הגדר תמוקם על הקו הירוק ולא תעבור דרך השטחים. עמדתה של מדינת ישראל בנושא זה היא כי אף שבניית הגדר גוזלת משטחיהם של הפלסטינים היא משרתת מטרה חשובה יותר והיא הצלת נפשות ולכן אין הגדר פועל יוצא של הסכמה על גבול מדיני בינלאומי.

על פי עמדת משרד הביטחון :"התוואי נקבע על סמך שיקולים ביטחוניים אסטרטגיים. בעתיד, לכשיקבעו הסדרי קבע עם הרשות הפלסטינית יקבע הגבול ואם יהיה צורך ישונה תוואי הגדר".