העבודה הנוכחית תבחן את ההיבטים המוסריים הנובעים מבעלות גורמים פרטיים על אמצעי התקשורת, תוך התייחסות לתקשורת הכתובה וריכוזה בידי איילי הון.
1. מבוא
"בחמש השנים האחרונות הצליח מספר מצומצם של תאגידים תעשייתיים גדולים במדינה לצבור יותר כוח של תקשורת ציבורית – כולל בעלות על החדשות – מאשר היה אי פעם, בהיסטוריה העולמית, לעסק פרטי כלשהו".
ואכן, בישראל, החל משנות ה-90 הצמיחו תאגידי תקשורת ענקיים, בבעלות פרטית, כאשר מגמות אלו אינן ייחודיות לישראל. תהליכים דומים, החלו בארצות-הברית ובמערב אירופה. למשל, בחינת תקשורת ההמונים בארצות-הברית העלתה כי מספר גדל והולך של ארגוני תקשורת (עיתונים, כתבי-עת, תחנות רדיו וטלוויזיה, אולפני סרטים וכולי) נשלט בידי מספר מצומצם ומצטמצם של בעלים. תמונה דומה מתגלה בגרמניה (ברטלסמן, קירש), באיטליה (ברלוסקוני), בצרפת (הרסנט) ובמדינות רבות אחרות.
העבודה הנוכחית תבחן את ההיבטים המוסריים הנובעים מבעלות גורמים פרטיים על אמצעי התקשורת, תוך התייחסות לתקשורת הכתובה וריכוזה בידי איילי הון.
1. מבוא
2. כיצד בעלות איילי הון על העיתונות בישראל עונה על צרכים כלכליים ?
3. האם בעלות איילי הון על העיתונות בישראל הנה מוסרית?
4. סיכום
5. ביבליוגרפיה