"במשעול הצר" נכתב במהלך השנים תרצ"ו-תרצ"ז בעקבות חוויה רוחנית עמוקה שעברה על קבק, לאחר שלקה בשבץ מוחי והיה על ערש דווי. חוויה שבעקבותיה שב אל המסורת והחל לשמור מצוות.

העבודה הנוכחית דנה בלגיטימיות של הכותב על העיסוק בסוגיה תאולוגית מורכבת זו

קבק, מנקודת מבט יהודית, הציג את ישו כדמות חיובית, כדמות יהודית וכדמות יוצאת דופן מנת חלקם של אלו יוצאי הדופן לרוב טמונה בסבל, בנידוי ובאומללות. עצם העובדה כי ישו מוצג כיהודי תימהוני ירא אלוהים, אך אינו מתמיד בתפילה והמצוות, מעלה את שונותו של ישוע, אך אינה מנתקת אותו מיהודיותו ומהלאומיות היהודית.

לא ניכרת בספר זיקה לברית החדשה, אלא לעם היהודי, לסבלו וללאומיותו. הדמויות שסבבו את ישו ותוארו על ידי קבק, הדגיש את דמותו המיוחדת והשונה של ישוע, כמו גם את העובדה כי ישו חי כיהודי והאמין ביהודיותו. כמו כן, נראה כי ישוע ותיאור דמותו מחברים בין העבר להווה ביחס לאופייה של מדינת ישראל למודת הסבל ועל העם היהודי הרדוף לאורך ההיסטוריה ועד עצם היום הזה.

עם פרסומו עורר "במשעול הצר " סימני שאלה, ורבים תהו כיצד אדם שאך זה החל שומר מצוות כותב באותו זמן רומן על חיי ישוע, האם דברים אלו קשורים בחוויה הדתית שעבר והאם מקובלת ההנחה שקיימת סתירה בין סוג כלשהו של אמונה בברית החדשה לבין לאומיות יהודית?

על מנת לענות על שאלות אלו במסגרת העבודה הנוכחית, מוצגת דמותו של ישוע, כפי שהיא מובאת בספר, יהודיותו וכן תיאור אודות הדמויות אשר הקיפו אותו, הוריו, דודו ומריה מגדלה.

עוד שאלה, עליה עבודה זו נותנת את הדעת, היא האם הספר נכתב תוך הסתמכות על ההווה בעייני העבר או האם הספר הסתמך על העבר והשליכו על ההווה או האם מדובר בהווה ובעבר שחברו יחדיו ?

לבסוף מוצג סיכום אשר נותן מענה לשאלות לעייל וכן חותם את סיפורו של קבק וגורלו הטרגי של ישוע.