הטרדה מינית פוגעת ביכולתה של המוטרדת לתפקד בסביבה בה היא מוטרדת. הפגיעה בתנאי עבודה במקום עבודה בו סובלת עובדת מהטרדה מינית יכולה לנבוע מיצירת אוירה עוינת כלפי קורבן ההטרדה או מפגיעה ישירה של המטריד בתנאי עבודתה של המוטרדת.

עבודה זו מתמקדת בסוגיית הטרדה מינית בעבודה.

החוק אשר נחקק בשנת 1998 הגדיר באופן נרחב ומפורט הטרדה מינית מהי ואכן הטרדה מינית לפי לשון החוק עשויה לבוא לידי ביטוי כסחיטה באיומים על רקע מיני, כמעשה מגונה, על ידי הצעות והתייחסויות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני כלפי מי שאינו מעוניין בהן והבהיר זאת. הטרדה מינית יכולה לבוא לידי ביטוי גם בהתייחסות פומבית משפילה בעלת אופי מיני או כזו הנוגעת לנטייה מינית של אדם .

יצוין כי החוק למניעת הטרדה מינית אינו מאזכר את עבירת האינוס ולכן עבירה זו נכללת בסעיף 348(ה) לחוק העונשין כאשר החלופה הנזכרת בחוק למניעת הטרדה מינית הנה "בעילה אסורה בהסכמה" המהווה עבירה על-פי חוק העונשין אך אינה נזכרת בסעיף 3(א)(2) לחוק למניעת הטרדה מינית.

במסגרת העבודה נדון פרשנותו של החוק, כאשר קיימת טענה לפיה החוק הוביל לעלייה במודעות הציבורית שבצידה חוק ומשפט כלפי כל עליונות וכוח המאפיינת המטרידים מינית.

הבדיקה בוצעה באמצעות סקירת מאמרים, ספרות ניתוח חקיקה ופסקי דין.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי החוק למניעת הטרדה מינית חולל בישראל מהפך תודעתי סביב נושא ההטרדה המינית, כאשר יישום החוק בא לידי ביטוי בולט במקומות העבודה, וכן מביא לידיעת הציבור את ההגדרות של ההתנהגויות האסורות על–פי חוק, ומבהיר את הקשר בינן לבין הפגיעה בכבוד האדם.

אופן פרשנותו של בית המשפט את החוק למניעת הטרדה מינית מעורר מספר בעיות. אחת הבעיות קשורה בעובדה שבית המשפט ראה בהטרדה מינית בעיקר כפגיעה ב"כבוד" ורק לעתים, אם בכלל, ככרוכה בשאלות של "שוויון". עובדה זו הביאה את בית המשפט להתעלם מהקונטקסט החברתי הרחב אשר במסגרתו מתאפשרת תופעת ההטרדה המינית, מתקיימת, מונצחת, ומשועתקת.