בעקבות האקטיביזם השיפוטי והתחזקות כוחו של בג"ץ החל דיון בנושאים רבים: נושאים שנויים במחלוקת, נושאי דת, בטחון, נושאים ערכיים וכדומה. המגמה הראשונה אשר באה לדי ביטוי בהתחזקותו של בג"ץ הייתה החלת שני חוקי היסוד: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק.
העבודה הנוכחית בוחנת את הביקורת השיפוטית חוקתית על ההליך הפלילי, תוך התייחסות למצב בישראל ובעולם.
מעמדו של בג"ץ עם השנים מתחזק בקרב החברה הישראלית, כאשר המגמה היא כי מדובר במוסד אשר לו ניתן כמעט לערער על החלטותיו. המוסד השיפוטי קיבל מעמד רם ונישא אל מעבר מוסדות אחרים.
הגורם העיקרי אשר הוביל מהלך זה בתהליך השפיטה הוא השופט ברק. לתפיסתו דוקטרינת השפיטות המסורתית הגבילה באופן לא ראוי ולא נחוץ את התחומים שבהם בית המשפט עוסק. במהלך שנות התשעים הייתה מהפכת השפיטות תנאי רקע חיוני למהפכה החוקתית שנשענה על חוקי- היסוד החדשים בתחום זכויות האדם. כמו כן, הרחבת הביקורת השיפוטית על פעולותיה של הרשות המבצעת בעשור שקדם לכך סללה את הדרך להחלתה של הביקורת השיפוטית גם על מעשי חקיקה.
התפיסה שנושאים השנויים במחלוקת ציבורית ופוליטית אינם מחוץ להישג ידו של בית המשפט הייתה תנאי חיוני שאפשר לקבל את הביקורת השיפוטית על חקיקה כעמדה לגיטימית.
העבודה הנוכחית תבחן את הביקורת השיפוטית חוקתית על ההליך הפלילי, תוך התייחסות למצב בישראל ובעולם.
הפרק הראשון מציג את הגישות השונות לביקורת שיפוטית
הפרק השני מציג משפט משווה בנשא ביקורת שיפוטית על ההליך הפלילי
הפרק השלישי מציג את המשפט המצוי ובמסגרת יערך דיון אודות הביקורת השיפוטית הנוהגת בישראל וכן הפסיקה הקיימת.
1. מבוא
2. חלק תיאורטי
3. משפט משווה
4. משפט מצוי
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה