אחד התהליכים אשר התרחשו במסגרת תהליכי הגלובליזציה היה תהליך ההפרטה, ואכן החל משנות ה-80 החל תהליך הפרטה במדינות שונות בעולם וכן בישראל. הפרטה זו הובילה להפרטת שירותי חברה אשר היו בעבר בשליטתו המלאה של המגזר הציבורי.

סקירה זו עוסקת בנושא ההבדלים בין חברות ממשלתיות לחברות מופרטות בבחינת ביצועים כלכליים, תוך הגדרת המושג הפרטה, מטרותיה וביצועים כלכליים כתוצאה מהפרטה.

המטרה העיקרית של ההפרטה הינה הוזלת השירותים לאזרח. יש הטוענים כי ישנם שירותים או סקטורים אשר חייבים להישאר בסמכותה של המדינה ואי-אפשר להעבירם לידיים פרטיות ולכוחות השוק, למשל את הצבא, שירות בתי-הסוהר, חשמל ומים. השוללים את ההפרטה טוענים כי ישנם שירותים או סקטורים כאמור לעיל אשר אין המדינה חייבת להשאיר בידה, מתוך אחריותה לשלום אזרחיה ולביטחונם.

הפרטתן של חברות ממשלתיות או של חברות בבעלות ציבורית אחת, היא אחת התופעות הבולטות של כלכלת העולם החופשי. ההפרטה מקיפה חלק ניכר מארצות בעולם וביניהם גם ארצות הגוש המזרחי. ההפרטה השפיעה על מעמדן הכלכלי של מדינות שונות ועל התפתחותן הכלכלית, אנגליה, למשל קנתה לה מעמד בכיר בכלכלת העולם .אחד מיעדיה העיקריים של ההפרטה הנו התייעלות מונופולים, הכולל את ההתייעלות החברות שהופרטו. אומנם ישנן מגבלות שונות המקשות על הסקת מסקנות ביחס ליעילות ההפרטה, אך בישראל הביאה ההפרטה ברוב המקרים להתייעלות , אם כי ההתייעלות הושגה גם כאשר החברה נחשפה לתחרותיות ללא הפרטה.

דוגמה לכך היא חברת "בזק". בעקבות רפורמות שונות חברת בזק הציגה נתונים כלכליים מרשימים בהיותה חברה ממשלתית. כלומר התחרותיות הובילה להתפתחות דיגיטלית בקנה מידה בינלאומי, לדוגמא: התפתח ענף הסולאלר. חלק ניכר מביצועי בזק בוצעו בהיותה כולה חברה ממשלתית וחלק אחר של הביצועים בזמן הפרטה חלקית שלה, לכן נטען על ידי חוקרים כי התחרותיות חשובה יותר מההפרטה עצמה.