סגנון קבלת החלטות הינו מושג רחב שנחקר רבות בספרות האקדמית בשל היותו נושא למחלוקת ארוכת שנים בפסיכולוגיה סביב הסוגיה האם אנשים הם מעבדי מידע במקביל, הפועלים על פי קשרים אסוציאטיבים ודיפוזיים או אנליסטים הפועלים על פי מניפולציה סדרתית של ייצוגים פנימיים של העולם.

עבודה זו עוסקת בגורמים המובילים לבחירה בין אינטואיציה לבין ניתוח במקרה של בעיה

פתרון למחלוקת זו היא הדעה הגורסת כי מחשבה מורכבת משתי מערכות, אחת כפופה לראיה אסוציאטיבית והשניה לגישה אנליטית, עקבית. הצעה דומה מועלת על ידי (cognitive-experiential self theory -CEST), הטוענת כי קיימות שתי מערכות עיבוד מידע עיקריות המסייעות לאדם להתמודד עם העולם, מערכת התנסותית (מערכת אסוציאטיבית, במינוח של Sloman ומערכת רציונלית מבוססת חוקים.

לרגש תפקיד חשוב ברכישת הידע במערכת ההתנסותית. המערכת האסוציאטיבית פועלת בדרך של שעתוק. כלומר, האובייקטים של חשיבה אסוציאטיבית הם כולם אלמנטים או הפשטה של דוגמאות וסכמות קונקרטיות מניסיון (רגשי) משמעותי בעבר.

המערכת הרציונלית היא מערכת מכוונת, שקולה ומופשטת, הפועלת בעיקר באמצעות המדיום של השפה. יתרונה האדפטיבי של מערכת זאת הוא ביכולתה לתאר את העולם ולהסבירו על ידי יצירת חוקיות תוך לכידות של מבנים מסוגים שונים, שהנם בעלי מבנה לוגי, היררכי ומכניזם סיבתי.

העבודה הנוכחית בוחנת את השאלה האם להשתמש בחשיבה הגיונית או באינטואיציה בעת בעיות מעשיות מורכבות ?

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי מחקרים רבים אשר העלו והציגו את חשיבותה של האינטואיציה הרגשית, אם כי הספרות בחלקה אינה תומכת בחשיבותה של האינטואיציה בפתרון בעיות. עם זאת, ממצאי הספרות מלמדים כי לאינטואיציה הרגשית השפעות על כל תחומי החיים ובפרט על קבלת החלטות של הפרט. יכולות רגשיות מספקות לפרט יתרון בעת קבלת החלטות.