חלק גדול מהחומר בבית הספר מבוסס על הבנת החומר שהילדים קוראים לכן הבנת הנקרא נושקת לכל מקצוע וזמן. כדי שתושג הבנה על הקורא להיות פעיל. תהליך הקריאה הוא תהליך של עיבוד מידע, תהליך זה מורכב משלבים רבם ויש להתייחס אליו מנקודות מבט שונות על פי יכולת ההתפתחות של הקורא.

עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת האם סטודנטים במכינה בעלי כישורים פרגמטיים מגיעים להישגים טובים בהבנת הנקרא?

נושא המחקר השפעת הכשירות הפרגמטית לשונית על יכולות טובות יותר בהבנת הנקרא טומן בחובו הבהרת המושגים: פרגמטיקה, אוריינות שיח והבנת הנקרא.

הבנת הנקרא היא תנאי ללמידה ז"א אם אני לא מבינה את אשר אני קוראת אני לא יכולה ליישם למידה.  אני אתמקד במודל הדינמי בהבנת הנקרא ובמרכיב אחד מרכזי שלו והוא מאפייני הטקסט, אציין רק שקיימים עוד שני רכיבים מרכזיים כגון הקורא עצמו ומערכת הזיכרון.

אם אדם קורא בקצב וביעילות מתחת לנורמה אז הוא יתקשה לשמר את שרשרת המילים ויתקשה יותר לעשות תיקון ובקרה למה שקרא ולכן גם יתקשה יותר בהבנת הנקרא.

שאלת המחקר- האם סטודנטים במכינה בעלי כישורים פרגמטיים מגיעים להישגים טובים בהבנת הנקרא?
משתני המחקר:
משתנה תלוי-יכולת הבנת הנקרא
משתנה בלתי תלוי-כישורים לשוניים פרגמטיים
השערת המחקר-יכולת פרגמטית תקינה תורמת להישגים גבוהים יותר במבחני הבנת הנקרא.

כלי המחקר

•  הכלי הראשון היה ההעברה לסטודנטים של מבחן מ"ם – מחשבה מילולית מופשטת . זהו מבחן מתוקף מבחינה מחקרית ובעל יכולת ניבוי להבנת הנקרא, וישנם מתאמים לגבי היכולות והרכיבים שמכילה הקריאה. המבחן מלמד על חשיבה מילולית, השאלות הן מן הקל אל הכבד, הוא קשור להתנהלות אוריינית ובהחלט יש מה ללמוד ממנו על הבנת הנקרא. המבדק הינו הגרסה לבוגרים ונמצא בשימוש של מאבחנים דידקטיים מקצועיים.

המבחן מכיל:

1. בדיקת מילים ניגודיות.
2. מילים נרדפות.
3. מהותיות – תכונה עיקרית של המילה.
4. מיון, ז"א מילה יוצאת דופן בקבוצה.
5. סיווג- ייחוס לקבוצה.
6. הגדרה- הגדרה של מושג באמצעות 2 תכונות עיקריות.
7. פתגמים- הבנה של פתגמים בחירה של פירוש לפתגם.
8. גזירה שווה- אנלוגיות.
9. סילוגיזמים- חשיבה היסקית, מציאת יחס בין שני משפטיה

• הכלי השני הוא מבחן בגרות בהבנת הנקרא שבו היה מיקוד רק בחלק של הבנה והבעה  שבו התבקשו  הנבדקים לענות על  5 שאלות הבנה, המבחן לא כלל שאלת מטלת הסיכום. מבחן זה אמור לתת תמונה אמינה של יכולת הבנת הנקרא וכל הנבדקים נעשו את אותו המבחן מתוך ניסיון ליצור אחידות רעיונית של הטקסטים ולאפשר השוואה טובה יותר של גורמים לשוניים .