הספרות המחקרית גורסת כי ישנם פערים משמעותיים בצמיחה הכלכלית בין אזורים שונים בעולם וכי התפלגות ההכנסות בין המדינות הפכה במהלך המאה ה- 20 לפחות שיוויונית מבעבר ובהקשר זה תל אביב למשל מציגה רובד עליון המהווה את האליטה העשירה הפועלת במגוון פעילויות כלכליות נבחרות.

עניינה של העבודה הנוכחית הנה בחינת איכות החיים ביחס למשתנים דמוגראפיים ואזור מגורים (תל אביב, חיפה וירושלים)

לגלובליזציה של הכלכלה הישראלית השלכות על אופיין השונה והמתהווה של שתי הערים החשובות בישראל: ירושלים ותל אביב. המנוע הבולט בתהליכי הבידול הללו הוא כלכלי: מועסקים בהי-טק ובעלי מקצועות חופשיים, שאורח חייהם משלב הכנסות גבוהות וצריכה מרובה, מתרכזים במרחבים עירוניים מצומצמים יחסית, שנעשים עד מהרה לבועות של שפע ונהנתנות. במרחק קטן זה מזה נוצרים הבדלים ניכרים באורח החיים, בערכים המובילים ובזיקה התרבותית בין ירושלים ותל אביב, הנסחפים על רקע התהליכים רבי העוצמה לשני קצוות נבדלים, ובמידה רבה גם מנוגדים, של אורח חיים, תעסוקה וכלכלה. הטענה היא כי הגלובליזציה המהירה יוצרת פערים ששתי הערים משקפות אותם היטב: בשעה שירושלים מתנהלת כעיר הדגל של מדינת הלאום, מסתמנת תל-אביב כעיר-עולם בהתהוות כלל עולמית, שלמדינה כמעט ואין בה דריסת רגל.

מטרתה של העבודה הנוכחית הנה בחינת איכות החיים ביחס למשתנים דמוגראפיים ואזור מגורים (תל אביב, חיפה וירושלים)

לצורך בחינת הסוגיה לוקטו נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונערכו קורולציות בין משתני המחקר.

השערות המחקר אשר נבחנו היו : יימצא קשר חיובי בין רמת ההשכלה לצפיפות הדיור; יימצא קשר שלילי בין רמת ההשכלה למידת הצריכה החודשית ורמת ההוצאה החודשית לדיור; ימצא קשר חיובי בין רמת השכר לבין צפיפות הדיור ימצא קשר שלילי בין שיעור הבלתי מועסקים לבין מידת הצריכה החודשית ורמת ההוצאה החודשית לדיור ולבסוף יימצאו הבדלים בשיעור צפיפות הדיור, מידת ההוצאה החודשית למשק בית ורמת ההוצאה החודשית לדיור בין העיר תל אביב לערים ירושלים וחיפה.