האסלאם הנו משטר דתי בלבד וכי מוסדות השלטון במדינה האסלאמית נושאים אופי דתי. בהתייחס לעקרון הריבונות שלפיו רצון העם מהווה את בסיס הסמכות של השלטון כאשר רצון העם מבוטא בדרך כלל בבחירת ראש המדינה ובבחירת החוקה.

עבודת זו בוחנת מאפיינים שונים באסלאם ודמוקרטיה בתורכיה.

הכלים שמעמידה המסורת האסלאמית נותנים מענה לצרכים הדמוקרטיים ועל כן יכולים להיכלל ברוב מבני השלטון הדמוקרטיים .ההסבר לכך טמון בעובדה כי הקוראן מאפשר למוסלמים לבחור מבין מגוון של שיטות פוליטיות החל ממונרכיה וכלה ברפובליקה, בהתאם לצרכים, למנהגים ושאר נסיבות. בנוסף, בהתייחס לעקרון הפרדת הרשויות, הקוראן מחייב כי הממשל האסלאמי יתייעץ עם בכיריו. יחד עם זאת, אין זה אומר בהכרח כי הקוראן מחייב הפרדת רשויות

החליף באסלאם הוא השופט, המחוקק וכן המבצע וכן ניתן להבין כי לא קיימת הכרה בהפרדת הרשויות . החליף הוא הסמכות הצבאית, מדינית עליונה ולכן אין מקום לאיזונים ובלמים ולהפרדת רשויות.

נושא זה נבחן בהתייחסות לתורכיה, כאשר על מנת לבחון את האיסלאם והדמוקרטיה בתורכיה יש לבחון את פועלו של אתאטורק ופועלו וכן את המצב השורר בתורכיה תחת שלטונו של ארדאון.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי התמורה היסודית שחלה בתורכיה עם שלטונו של אתאתורכ הייתה הפיכתה מאימפריה אסלאמית בעלת שלטון אסלאמי ארוך ימים למדינה המדגישה את הלאומיות התורכית במדינה התורכית, מתיאוקרטיה לרפובליקה ומפיאודליזם ביורוקראטי לכלכלה קפיטליסטית מודרנית.

המהפכה התורכית בראשות אתאטורק שיקפה כמהפכות אחרות ברחבי העולם תקווה לעצמאות ולשלטון חדש, אימה וחוסר ביטחון בסיסי בקרב האזרח ולבסוף דיקטטורה בראשותו של אתאטורק אשר לא נתנה אפשרות לחופש ביטוי ומחשבה.