אמפטיה הנה רגישות כלפי הרגשות העכשוויים של האחר, והיכולת המילולית לבטא את הכרתו זו בשפה המתאימה לרגשותיו.

סקירת ספרות זו עוסקת במשתנה "אמפתיה בהוראה".

היום זה נראה מובן מאליו שרגשות משחקות תפקיד חשוב במקום העבודה, בעיקר בקרב מורים שתפקידם הוא לא רק ללמד, אלא גם לקיים סביבה לימודית ידידותית. מורה אמפתי הוא מורה המגיב באמפתיה לדאגותיהם של התלמידים וצרכיהם. מורה אשר מפגין רגשות חיוביים, גם כאשר התלמידים קשים וגסי רוח. מעורבות רגשית היא חלק בלתי נפרד ממקצוע ההוראה.

בדיקת אמפטיה בקרב מורים בבית ספר יסודי, נבדקה כאשר הושם דגש גם על טבעה של האמפטיה בהקשרים שונים. הממצאים חשפו ארבעה סוגים של האמפתיה הבאים לידי ביטוי במערכות יחסי מורה-תלמיד: אמפטיה יסודית, פונקציונאלית, עמוקה ומעושה.

האמפטיה הפונקציונאלית, היא הנפוצה ביותר, אך בעלת השלכות שליליות ניכרות. אמפתיה עמוקה, ניתן לראות רק לעתים נדירות, אך ל השלכות חיוביות על פיתוח אינטראקציה קרובה ויעילה בין מורה-תלמיד וכן השפעה על הישגים לימודיים. עם זאת, מבנה החינוך הממלכתי, המתאפיין בכיתות גדולות, מגביל את התפתחותה של האמפתיה העמוקה.