ההנחה המסורתית היא כי אמפתיה בקרב בני האדם קובעת באופן שיטתי את התנהגותם כלפי הזולת.
סקירה זו בוחנת את האמפטיה כלפי סטודנטים מתקשים, יחסים קרובים ושביעות רצון מהחיים בקרב סטודנטים עם או בלי קשיי קשב וריכוז ובקרב סטודנטים הלומדים חינוך רגיל או חינוך מיוחד
האם נכון הוא הדבר בקרב בעלי הפרעת קשב וריכוז ? האם הלוקים בקשב וריכוז אמפתים כלפי זולתם או לייתר דיוק אמפתים כלפי הלוקים באותה ההפרעה ?
הפרעת קשב וריכוז מוגדרת כ הפרעה התפתחותית בתחום השליטה העצמית המורכבת מבעיות קשב, שליטה בדחפים וטווח פעילות.
סקירה זו הינה לעבודת סמינריון אשר עוסקת בהבדל באם הוא בכלל קיים, בין הלוקים בהפרעת קשב ריכוז לבין אילו שאינם לוקים בהפרעה בהקשר למידת האמפטיה, היחסים הקרבים ומידת שביעות הרצון הכללית שלהם. בנוסף המחקר הנוכחי יבחן האם קיימים הבדלים בין הלומדים חינוך מיוחד לבין הלומדים חינוך רגיל בהתייחס למשתנים לעייל.
כיצד כיום מתמודדים כיום הלוקים בקשב וריכוז ? האם הם מקבלים עזרה ויחס אמפתי מחבריהם לכיתה? האים הם עצמם נוטים להעניק עזרה לחבריהם ? והאם אלו הפונים ללימודי חינוך מיוחד רגישים ואמפתים לבעלי ההפרעה הנדונה?
מטרתה של הסקירה הנוכחית הנה לבחון , למעשה את העזרה הבלתי פורמאלית לה זוכה בעל ההפרעה וכיצד הסביבה הקרובה לבעל ההפרעה מתייחסת לקשייו הלימודיים וכיצד בעל ההפרעה מתייחס לאחרים הלוקים באותה ההפרעה ?
1.1 הפרעת קשב וריכוז : הגדרה ואבחון .
1.2 הפרעת קשב וריכוז – השלכות דידקטיות
1.3 אמפטיה ויחסים קרובים
1.4 יחסים קרובים בין הלוקים בקשב וריכוז לבין אלו אשר אינם לוקים בהפרעה
2.4 שביעות רצון מהחיים
ביבליוגרפיה