אלכסנדר השלישי ממקדון ידוע בכינויו אלכסנדר הגדול, היה מלך ממלכת מקדון היוונית העתיקה. הוא נולד בפלה – עיר ביוון העתיקה – בשנת 356 לפני הספירה. בשנת 334 לפני הספירה הוא פלש לאימפריה הפרסית והחל בשורת כיבושים שנמשכו 10 שנים. לאחר כיבוש אסיה הקטנה (טורקיה), הצליח אלכסנדר להחליש את כוחה של פרס בשורה של קרבות מכריעים.

העבודה הנוכחית תבן את בואו של אלכסנדר מוקדו לירושלים ומתוך כך את יטיב יחסיו עם היהודים.

במהלך נעוריו, חונך אלכסנדר על ידי אריסטו עד גיל 16.  הוא ירש את אביו המלך פיליפ השני לכס המלוכה בגיל 20, ובילה את רוב שנות השלטון שלו במערכה צבאית ממושכת ברחבי מערב אסיה וצפון מזרח אפריקה.

מורשתו של אלכסנדר כוללת את הדיפוזיה התרבותית שהולידו כיבושיו. הוא ייסד יותר מעשרים ערים שנשאו את שמו, ובראשן אלכסנדריה במצרים. התיישבותו של אלכסנדר הובילה להתפשטות התרבות היוונית כתוצאה מכך הביאה לציוויליזציה ההלניסטית, שהתפתחה דרך האימפריה הרומית לתרבות מערבית מודרנית.

השפה היוונית הפכה לשפה האנגלית של האזור והייתה השפה השלטת של האימפריה הביזנטית עד סופה באמצע המאה ה -15 לספירה.

בגיל שלושים יצר את אחת האימפריות הגדולות בהיסטוריה, המשתרעת מיוון ועד צפון מערב הודו. הוא היה בלתי מנוצח בקרב ונחשב לאחד ממפקדי הצבא הגדולים והמצליחים ביותר בהיסטוריה.

הבדיקה תיערך באמצעות סקירת ספרות הדנה באלכסנדר מוקדון, ירושלים ויחסיו עם היהודים. הדיו יחולק לדיון במקורות משניים ודיון במקורות ראשוניים. הדיונים הללו יתארו ויבארו את שאלת המחקר.