עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את האלימות בסרטיו של טרנטינו על פי קטגוריות ניתוח שנקבעו מראש.

שואת היהודית מציגה את האלימות במלוא עוצמתה וכוללת טרור ואלימות בחיי היום-יום במחנות הריכוז, יחסים המורכבים שבין קרבן לתוקפן, הנעים בין עימות להזדהות, רצח, סדיזם,אכזריות ועוד.
כמו כן, מרבית הזאנרים הטלוויזיוניים כוללים מרכיבים של אלימות, גלויה או מרומזת: החל בסרטי מלחמה, מערבונים, בלשים ועוד מגיל צעיר צופים הילדים במגוון רחב של תכניות טלוויזיה ואינם מוגבלים בצפייתם. לפיכך הם חשופים לכל מגוון הביטויים האלימים בטלוויזיה. בחיי היום יום שלנו אנו רואים ילדים מחקים במשחק שליפת אקדחים, האבקות, מכות קראטה ועוד.
בעיתונות מתפרסמים מעשי רצח ושוד המיוחסים להשפעתן של תכניות טלוויזיה מסוימות. האלימות הבדיונית מוצגת לא פעם כמרגשת וזוהרת, וכנגד זאת אין המחשה להשלכות של האלימות: אין כאב, אין סבל, אין אבל.
במיוחד בולטת תופעה זו בחלק גדול מן הסרטים המצוירים, המציגים אלימות הומוריסטית ודמיונית: הגיבורים מתרסקים, מתנפצים, נדרסים, מורעלים, מתפוצצים- אלימות זאת המתוארת כדלהלן תופסת את סבלו של הזולת כהנאה. כמו כן, על פי לורד, הקולנוע והאלימות הפכו למהות אחת.
בעבודה זו אחקור ארבע יצירות קולנועיות, המציגות אלימות בוטה המקבילה לאלימות בשואה ולחומרת המאורע ההיסטורי. העבודה הנוכחית תבחן כיצד באה לידי ביטוי האלימות בסרטיו של הבמאי קוונטין טרנטינו : "רוצחים מלידה", "ספרות זולה", "כלבי אשמורת" ו"להרוג את ביל"? סרטים אלו נבחרו לצורך הניתוח בשל העובדה כי הם מציגים אלמנטים אלימים ואכזריות בוטה הנקשרת לאלימות האכזרית בשואה. כמו כן אלמנטים אלימים אלו מופיעים ביצירותיו של קוונטין טרנטינו.
בדיקה זו תיערך באמצעות ניתוח איכותני, אשר יבחן את האלימות בסרטיו של טרנטינו על פי קטגוריות ניתוח שנקבעו מראש.