תופעת האלימות כנגד נשים בישראל נסקרת רבות במחקים וסקרים סטטיסטים, אם כי קשה לאמוד אותה מבחינה מספרית, שכן ישנן נשים רבות שאינן מדווחות על אלימות נגדן בשל תחושות פחד, אשמה, בושה, חוסר אונים ותחושה של היעדר סיוע.

עבודה זו עוסקת בנושא האלימות כנגד נשים בישראל והטיפול בה.

אחת מכל שבע נשים בישראל היא אישה מוכה, כאשר האלימות כנגד נשים איננה תלוית עדה, דת או מגזר אוכלוסייה. מידי שנה נפתחים כשמונה-עשר אלף תיקים על אלימות במשפחה במשטרת ישראל.
סקר עדכני אשר בחן את ההיקף והמאפיינים של תופעת האלימות כלפי נשים העלה כי בישראל כ – 141,700 נשים הוכו על-ידי בני זוגן בשנה אחת ובאותה שנה נפתחו במשטרה 21,069 תיקים בגין אלימות בין בני זוג.

העבודה הנוכחית עוסקת בנושא האלימות במשפחה, בתאוריה ובהתערבות במקרי אלימות. אופן הבדיקה בוצע על פי סיפורה של מטופלת המתגוררת במוסד לנשים מוכות. מטופלת אשר חוותה התעללות פיזית מצד בעלה במשך שנים רבות.

במסגרת עבודה זו אשר עניינה אלימות כנגד נשים, קיימת התייחסות ל- החוק למניעת אלימות במשפחה. ב-19 במרץ 1991 נתקבל בכנסת החוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א – 1991. על פי חוק זה, רשאי כיום בית משפט לתת צו הגנה מיידי להבטחת שלומו ובטחונו של כל בן-משפחה, המאוים או רואה עצמו מאוים ע"י האדם נגדו מוצא הצו.

ההתערבות המוצעת במקרה זה הוא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי. טיפול זה הינו גישה פסיכולוגית להתערבות. המתבססת על ממצאי מחקרים ועל תיאוריות פסיכולוגיות עדכניות. מטרות הטיפול לעזור לאנשים להשיג שינוי בהתנהגות (כמו שינוי הרגלים לא רצויים), רגשות (כמו בבעיות של דיכאון חרדה) ובמחשבות (כגון לימוד שינוי מחשבות, פתרון בעיות). תהליך הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי כולל תהליכים שונים כגון: תהליך של הבנת משמעות חיי המטופל, תהליך להבנת והשגת מטרות הטיפול, תהליך המוביל שיתוף פעולה בין מטפל ומטופל לצורך פתרון בעיות, תהליך בו המטפל דוחף ומאיץ לקראת השגת שינוי ולבסוף תהליך של העצמת המטופל ופיתוח שליטה עצמית שלו.