הקהילה הרוסית מתייחדת בהון האנושי איכותי ומשכיל ולכן אין היא קבוצת מיעוט רגילה כמו כן, קיימים שלושה גורמים המשפיעים על השתלבותם של העולים מחברה העמים: מדיניות ציבורית, דעת קהל ישראלית ויכולת ארגון של הקהילה הרוסית.

עבודת סמינריון זו בוחנת האם קיימים הבדלים באלימות בין בני זוג בקרב חבר העמים בהשוואה לאוכלוסיה הוותיקה בארץ?

בין השנים 1989 ל 2002, עלו לישראל כ 900,000 עולים מברית המועצות לשעבר (חמ"ע). תוספת של 120,000 שהגיעו ב -1970. מספרים אלו הופכים את העולים מחבר העמים לקבוצה האתנית הגדולה ביותר בישראל. הגל הנוכחי של העלייה מחבר המדינות הגיעה לישראל בתקופה של שינוי, כאשר במסגרתו ישראל הפכה מחברה קולקטיבי סטית לחברה אינדיבידואליסטית, חברה בעלת כלכלת שוק, חברה פחות ציונית. במילים אחרות, ישראל הפכה להיות מבחינה חברתית, תרבותית מגוונת וכתוצאה מכך, ישנן קהילות וזהויות רבות בתוך הישות הטריטוריאלית והמדינית.

אל הגורמים הללו מתווספת השפה כאלמנט ליכול אינטגרציה של העולים בישראל וכן, אימוץ ערכים ונורמות של החברה הישראלית. העולים מצידם, מעוניינים ללמוד אודות התרבות הישראלית, ללמוד את השפה העברית, אך הם גם מעוניינים לשמר את התרבות הרוסית-אירופאית. זאת ועוד, בסקר שנעשה בשנת 1994, 25% מהישראלים הביעו התנגדות כלפי העולים מרוסיה, כאשר הטענה המרכזית הייתה כי הרוסים לא מעוניינים להשתלב בהתאם לנורמות וערכים ישראלים. הסבר נוסף לגישה שלילית זו היא התחרות בשוק העבודה.
גורמים אלו ואחרים מעידים על קשיי השתלבות, כאשר קשיים אלו נובעים מהעולים מחבר העמים וכן מהחברה הישראלית.
השאלה הנשאלת היא האם לקשיי ההשתלבות, התרבות השונה וקשיי ההגירה השפעה על סוגיית האלימות בין בני זוג? העבודה הנוכחית תבחן האם קיימים הבדלים באלימות בין בני זוג בקרב חבר העמים בהשוואה לאוכלוסיה הוותיקה בארץ ?
בדיקה זו נערכה באמצעות סקירת ספרות וניתוח סטטיסטי.