תיאוריות המסבירות את תופעת האלימות הנוגעות ליחיד הן מתחום הפסיכולוגיה וניתן לסווגן למספר קטגוריות: תיאוריות פסיכולוגיות, תיאורית תסכול תוקפנות ותיאורית הלמידה. התיאוריות הנוגעות לקבוצה הן תיאוריות סוציולוגיות כמו התנהגות המון והאפיזודה האלימה

סקירת ספרות זו עניינה בבחינת נושא האלימות בגני הילדים

הספרות המחקרית מציגה גורמים ישירים ועקיפים המשפיעים על האלימות במוסדות חינוך. גורמים ישירים מתייחסים לאקלים, הכשרה מקצועית, פיקוח , קבלת ה"אחר" והערכתו העצמית של הפרט. הגורמים העקיפים מתייחסים לסמכות הורית, אלימות בבית, טלוויזיה, אלימות בתקשורת, משחקרי מחשב אלימים ועוד.

אחת הסיבות העיקריות לאלימות ילדים נובעת מהקושי של הילד הרך לשלוט על עצמו  ולהתמודד עם כעס ותסכול

התסכול הוא רגש בלתי נעים שמוביל לעיתים להתנהגות תוקפנית. למשל: כאשר אנו נתקלים במחסום שמונע מאתנו להשיג מטרה, מתעורר רגש שלילי (כעס) שמניע התנהגות שמטרתה לפגוע במי שגורם לתסכול.

כמו כן, המחקר על ההתנהגות התוקפנית בגיל הרך , מעלה כי תוקפנות איננה בהכרח היפוך של יכולות חברתיות ובניגוד למה שנוטים לחשוב , תוקפנות לא מבטאת כישלון של יכולות חברתיות. כלומר, גם המנהיג יכול להיות תוקפן

המודעות ההולכת והגוברת לתופעת האלימות במוסדות חינוך בישראל ובארצות אחרות כדוגמת ארצות הברית, הובילה בשנים האחרונות לפיתוח תכניות לטיפול ומניעה בתופעה. עם זאת האפקטיביות של התכניות הללו נמוכה.