מגפת ההשמנה איננה כישלון של מערכות ביולוגיות כמו שהיא תופעה חברתית כלכלית. ברמת הפרט, שכיחות ההשמנה גבוהה יותר בקרב קבוצות עם חינוך והכנסה נמוכים. ברמה הסביבתית, הרמות הגבוהות ביותר של השמנה נמצאות במדינות ובמחוזות בעלי ההכנסה הנמוכה יותר וכן באזורים המקופחים ביותר.
העבודה הנוכחית עוסקת בהיבטים הכלכליים העולים מאכילה והשמנה.
נמצא שקיים קשר בין מגמות של אספקת מזון ושיעורי השמנה גדלים המתווכים ע"י הכלכלה של בחירת מזון. כלומר, מבנה מחירי המזון הוא כזה בו מזונות מתוקים ועשירי-שומן מספקים אנרגיה תזונתית בעלות הנמוכה ביותר. טעם ונוחות משפיעים על בחירות מזון, כמו גם מגבלות כלכליות. צרכנים בעלי משאבים מוגבלים עשויים לבחור דיאטות צפופות-אנרגיה עשירות בדגנים מנופים (refined-grains), תוספות סוכר ושומן כדרך אפקטיבית לחסוך בכסף. מכאן שקיים קשר שלילי בין צפיפות-אנרגיה (MJ/kg) לעלויות אנרגיה (cents/10 MJ). דיאטה ובחירת מזון תלויים במצבו הכלכלי של הפרט וכי מחיר מזון המספק רמה תזונתית נמוכה נקשר עם יכולות כלכליות מוגבלת.
הפרט יבחר להיות בעודף או תת משקל ביחס למשקל האידיאלי שלו בצירוף מחיר הקלוריות, גבוה או נמוך ביחס להעדפתו במזון והמידה בה היותו בעודף או תת משקל תיפול יחד עם מידת הדאגה שלו בנוגע למשקלו. השפעות ההכנסה על משקל מקיימות אינטראקציה חיובית עם מחיר כאשר ההכנסה מעלה את השקעות הבריאות.
מודל נוסף קושר בין פעילות גופנית, הכנסה ומשקלו של הפרט. כלומר, הפרט בוחר להיות מעל או מתחת למשקלו האידיאלי כתלות בכמות ההכנסה עליה הוא מוותר כאשר הוא עוסק ביותר בפעילות גופנית וכן במידת המודעות שלו למשקלו. כלומר, מודל זה מלמד על המשתנים "פעילות גופנית" ו"מודעות למשקל" המלמדים על משקל הפרט בנוסף להכנסתו.
העבודה הנוכחית עוסקת בהיבטים הכלכליים העולים מאכילה והשמנה .
שאלת המחקר : האים קיים קשר בין השמנה ואכילה לבין משאביו הכלכליים של הפרט ?
שאלת המחקר לעיל כוללת התייחסות לשני משתנים אשר נבחנו במסגרת המחקר הנוכחי:
השמנה : הצטברות עודפי שומן בגוף מעבר לנורמל
הפרעות אכילה : התנהגות סוטה אשר מבטאת הפרעות חמורות באופן האכילה והיא כוללת שני סוגים אבחוניים מרכזיים- אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה. משאביו הכלכליים של הפרט
מבוא
1. בחירת מזון ועלויות דיאטה: אנליזה כלכלית 1,2
2. האם מסגרת בחירה רציונאלית יכולה למצוא היגיון באנורקסיה נרבוזה?
3. צמיחה לטווח ארוך בהשמנה כפונקציה של שינויים טכנולוגיים
4. אכילה הגיונית: האם היא יכולה להוביל לעודף או תת משקל?
5. השוואה בין המודלים
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה