איכות חייהם של קרובי משפחה המטפלים באנשים מוגבלים כרונית נפגמת במידה זו או אחרת  במסגרת התמודדותם עם המחלה של קרוביהם. כמו כן, שביעות הרצון מאיכות החיים של המטפלים הלא הם קרובי המשפחה משפיעה באופן ישיר על מצבו של החולה מבחינה בריאות-מוטורית, ונפשית.

סקירת ספרות זו בוחנת את איכות חייהם של מטפלים עיקריים המטפלים בחולה כרוני

מחקרים שנעשו עוד בשנות ה-80 תיעדו את מצב הדחק בו נמצא המטפל העיקרי המטפל בחולה המוגבל. דווח על עליה בבעיות בריאות גופניות ונפשיות וירידה בתחומי החיים התורמים לרווחה האישית. מוערך כי 60% מהמטפלים עוברים משבר בריאותי אחרי 18 חודשים של טיפול. נטל פיזי, רגשי וחברתי, כמו גם עלויות כספיות

כאמור, תלותם של החולים בבני משפחתם עולה עם התפתחות המחלה והם נזקקים לטיפול צמוד, דבר הפוגע בהיבטים שונים של חייהם המקצועיים והחברתיים של בני המשפחה וביכולתם לבצע את מטלות הבית ואף לטפל בעצמם שהרי הטיפול באדם חולה כרוני הנו טיפול יום יומי בעל השלכות על חייו המטפל מבחינה רגשית וכן גופנית.

לאור האמור המטפלים  סובלים מירידה באיכות החיים . יש אשר נאלצים לוותר על עבודתם  ומשקיעים את כל זמנם בטיפול ובתמיכה רגשית. תמיכה רגשית מהווה מעמסה רגשית בעלת השלכות שליליות על בריאותו הנפשית ורווחתו הרגשית של המטפל.

כמו כן הנטל הכרוך בטיפול, תלות החולה במטפל בביצוע המשימות היומיומיות, גיל המטפל ( מבוגר סובל מעומס ואילו צעיר סובל מבידוד חברתי ) ומין המטפל ( נשים סובלות ממצוקה וגברים מדיכאון) מובילים לירידה משמעותית באיכות חיי המטפל.