לפי הערכות, מכירות קנאביס חוקיות לשימוש רפואי ופנאי בארה"ב שוות בין 16 ל -19 מיליארד דולר בשנת 2020, עם חלקה של מריחואנה פנאי בערך 60 אחוז. בעוד מריחואנה עדיין נחשבת לחומר מבוקר בתוספת החוק הפדראלי, 31 מדינות כולל ניו יורק מגבילות את השימוש בחוק  להחזקה בכמויות קטנות של מריחואנה, ו -36 מדינות כולל ניו יורק הכשירו מכירת מריחואנה ושימוש בה למטרות רפואיות.

סקירת הספרות הנוכחית דמה בשאלה כיצד תשפיע הלגליזציה על הכלכלה בישראל?

ללגליזציה של מריחואנה יש השפעות חברתיות שמתורגמות לצמיחה כלכלית. ככל שקנאביס הופך לחומר מקובל יותר, השימוש בו הופך להיות פחות טאבו. כתוצאה מכך, מריחואנה פחות הרסנית חברתית ופחות כסף מושקע להרשעת פשעים מיותרים, אלא במקום זאת מומלץ להשקיע במוצרים ציבוריים כמו חינוך ותשתיות אחרות לקידום צמיחה כלכלית.

על מנת לבחון את השפעת הלגליזציה על הכלכלה בישראל ייבדקו מספר קריטריונים במדינת ניו יורק ולאחר מכן יוצג מודל שנבחן בישראל. הקריטריונים הם : מחיר ממוצע לגרם, צריכה כוללת בשנה, מחזור שנתי (מיליוני ש"ח), שיעור המס מהמחיר לצרכן, הכנסות המדינה ממס (מיליוני שח ₪), יסה"כ- שווי הלגליזציה, חסכון באכיפה (מיליוני שח ₪) וסה"כ- שווי הלגליזציה.

בשנת 2010, העניק משרד הבריאות ל-5 אונקולוגים בישראל את הסמכות לאשר טיפול בקנאביס רפואי בקרב חולים אונקולוגים למשך חצי שנה, וניתנו לטיפול בכל סימפטום של מחלת הסרטן או השייכים לטיפול, לדוגמא כאב, CINV, איבוד משקל, תאבון ואף דכאון.

לפי  מודל מכון ירושלים,  הלמ"ס הגדירה את גודל האוכלוסייה בישראל אשר עמד על 8..82 מיליון תושבים. על פי סקר מייצג שערך מכון ירושלים , הודו 41.1% מהנשאלים בצריכת קנאביס בשנה שקדמה למחקר, נתון סופי עמד על שימוש בשיעור של 21.7% ,

השינויים החוקיים הולידו תעשייה מתפתחת של חברות קנאביס חוקיות, כולל אלו שמטרתן לחקור ולפתח מוצרים רפואיים מבוססי קנאביס, כאלה הפועלים להפצת וגידול מריחואנה ורבים אחרים. בסך הכל, יותר ממחצית מדינות ארה"ב מכילות ספרים על מריחואנה רפואית. מכאן שנולדה תעשייה חדשה בעקבות הלגליזציה ולה השלכות כלכליות, רפואיות וחברתיות.