כיום, כל אישה המצויה בבניית קריירה מעמידה את עצמה בפני קשיים הקשורים לעובדה כי עבודה תובענית דורשת להתרחק מהבית , המשפחה והילדים לשעות רבות. אישה עובדת מתקשה לתפקד גם כאם במלוא מובן המילה, שכן מדובר בשעות רבות מחוץ לבית ולעיתים מעבר לשעת העבודה הרגילות.
מחקר זה מטרתו הייתה לבחון האם קיים קשר בין הציפיות מנשים נשואות לבין איזון בית עבודה: נשים נשואות במגזר הערבי לעומת המגזר החרדי
ניתן להבין כי אישה עובדת מתמודדת עם קשיים וקונפליקטים הקשורים לבית ולעבודה. לצורך חידוד השאלה אבחן האם קיים קשר בין הציפיות מנשים נשואות לבין איזון בית עבודה: נשים נשואות במגזר הערבי לעומת המגזר החרדי ? הבחירה במגזרים הללו נבעה מהעבודה כי מדובר בשתי חברות פטריארכליות מסורתיות, המונעות על ידי אמונה דתית
העבודה הנוכחית מבקשת לבחון את הדילמה של נשים בשילוב בין העבודה והמשפחה, תוך התייחסות למחסומים החיצוניים, הפנימיים ואיזון המשפחה-עבודה, כלומר קיימת בחינה של הקשיים העומדים בפני נשים עובדות לאור השינויים במעמד האישה בתקופה המודרנית.
מחקר זה מטרתו הייתה לבחון האם קיים קשר בין הציפיות מנשים נשואות לבין איזון בית עבודה: נשים נשואות במגזר הערבי לעומת המגזר החרדי . הסוגיה נבדקה בקרב 100 נחקרות, חרדיות וערביות, נשואות ברובן, כמעט מחציתן בעלות רמת השכלה אקדמאית, הגיל הממוצע שחושב היה 33, ממוצע מספר הילדים למשתתפת חרדית נמצא גבוה ממוצע הילדים לנשים ערביות. כמו כן, מרבית הנשים נמצאו כעובדות במסגרת משרה מלאה. ממוצע שנות הוותק בתפקיד הוא 3.79 ורובן בעלות הכנסה נמוכה- ממוצעת.
כלי המחקר היה שאלון אשר בחן עמדות כלפי איזון בית עבודה ( Greenhaus & Beutell, 1985). בנוסף נבחנו עמדות ביחס לציפיות מנשים נשואות. ממצאי הבדיקה העלו כי איזון בית עבודה גדל בהתאם לציפיות מנשים נשואות במגזר החרדי , איזון בית עבודה גדל בהתאם לציפיות נשים נשואות במגזר הערבי ובקרב נשים במגזר החרדי קיים איזון גבוה יותר.
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 איזון בית עבודה
2.2 איזון בית –עבודה ועמדות תעסוקתיות
2.3 האישה הערבייה
2.4 מעמדה של האישה החרדית
2.5 הקשר בין איזון בית עבודה לבין הציפיות מנשים נשואות במגזר החרדי
2.6 הקשר בין איזון בית עבודה לבין הציפיות נשים נשואות במגזר הערבי
3.מתודולוגיה
3.1 מדגם
3.2 כלי המחקר
3.3 הליך המחקר
3.4 עיבוד נתונים
4. תוצאות
4.1 בחינת השערות המחקר
5. דיון וסיכום
6. ביבליוגרפיה
7. נספחים