אלימות מינית, כוללת כפייה של התנהגות מינית על בן הזוג, בין אם הקורבן נכפה להתנהגות זו בכוח פיזי או באיום פסיכולוגי כלשהו, ובין אם הקורבן נדרש להיות אקטיבי או פסיבי .

עבודת סמינריון אקדמית בנושא האקטיביזם מגדרי. עבודה זו עוסקת באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית.

שימוש בשקרים או איומים במטרה לשדל את בן הזוג לקיים יחסי מין, חיבוק ללא הסכמת בן הזוג, להמשיך מגע מיני לאחר שהתבקש לחדול מכך או כפייה של מין, הינן דוגמאות לאלימות מינית.

על פי הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית הפניות הנפוצות ביותר למרכזי הסיוע בהן בעיקר בגין מקרי אונס וניסיון אונס וביניהן גילוי עריות והתעללות מינית מתמשכת בילדות. מרביתן המכריעה של התקיפות מבוצעות ע"י אדם המוכר לנפגעת.  כמו כן, על פי הנתונים ישנו גידול משמעותי במספר המקרים המתרחשים בגבולות מוסדות חינוך שונים ולרוב גיל הפנייה הנו צעיר (מתחת לגיל 18).

איגוד מרכזי הסיוע הוקם בשנת 1990 ומשמש כארגון גג של תשעה מרכזי סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל. האיגוד פועל ברמה הארצית כסוכנות לשינוי חברתי, למען השגת זכויות ושיפור השירותים הניתנים לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, להפחתת שיעור התופעה ובטווח הארוך למיגורה ומחיקתה מהנוף החברתי הישראלי.

האגודה כוללת תשעה מרכזי סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: בקרית שמונה לאזור הגליל, בחיפה, בירושלים, נצרת, אזור השרון, תל-אביב, אזור השפלה ובבאר שבע. מרכזי הסיוע פועלים ברמה הפרטנית. מרכזי הסיוע מציעים  לנפגעות תקיפה מינית התערבות וסיוע ובכלל זה, פגישות אישיות וקבוצות תמיכה, ליווי בהליכים רפואיים, ליווי בהליך הפלילי, סבסוד טיפול נפשי, פעילות חינוכית מונעת, פעילות הסברה ועוד.

איגוד מרכזי הסיוע בהתאם לתיאוריה של מקינון פועל למען העלאת המודעות של הנשים באמצעות הסברה, חינוך, תקשורת. באמצעות הסיוע והעלאת המודעות, האיגוד, למעשה מתנגד לכל התנהגות מינית פוגענית כלפי נשים ותומך בהן מבחינה משפטית, פסיכולוגית ואישית. האיגוד מציג גם את הנתונים אודות תקיפות מיניות כלפי נשים כאות ואזהרה כלפי התופעה השלילית והאסורה ובכך מעניק הגדרות חדשות על זהות האישה ומיניות.