בשנת 2010 לדוגמה, הופנו לשירות המבחן לנוער קרוב ל 18,600- קטינים שנחשדו בביצוע של 27,000 עבירות. לנוכח החשיבות העניין, העבודה הנוכחית תנסה לעמוד על סוגיית האחריות פלילית בקרב קטינים.

עבודת סמינריון זו בוחנת את סוגיית הקטינים בגיל האחריות הפלילית

על פי חוק הנוער שפיטה ענישה ודרכי טיפול תשל"א 1971- להלן: החוק קטין בגיל האחריות הפלילית הנו מי שביום ביצוע העבירה מלאו לו 12 שנה וטרם מלאו לו 18 שנה.

כמו כן, לדברי השופט גולדברג ברע"פ 3904/96 "חוק הגנת ילדים (חוק לתיקון דיני הראיות, הגנת ילדים), התשט"ו-1955 תוחם בחובו שלושה אינטרסים, אינטרס אחד בא לידי ביטוי בהבאת עבריינים לדין וענישתם קרי: אינטרס חברתי, אינטרס שני הוא כינון הגנה משפטית לילד הנחקר בשל נזק נפשי אפשרי אשר עשוי להיגרם כתוצאה מחשיפתו להליכים משפטיים, הכוללים את חקירתו הנגדית והאינטרס השלישי מתייחס לנאשם עצמו וכן לחברה והוא הצורך בקיומו של הליך הוגן, ובגילוי האמת.

חוק הגנת ילדים לעייל למעשה עומד בקנה אחד לכול דיני הראיות ועל אחת כמה וכמה לדיני הראיות הנוגעים להגנתם של המוגבלים בשכלם ובנפשם . מכאן שבנוסף לאינטרס האומר : הבאתם של העבריינים לדין, ענישתם וקיומו של הליך הוגן קיימת גם החובה להעיד והכשרות להעיד על פי סעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 (להלן חוק בתי המשפט), סעיף 241 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן חוק העונשין) וסעיף 5 לפקודת בזיון בית המשפט.

עבודה זו מבקשת לעסוק בסוגיית הקטינים בגיל האחריות הפלילית. היא סוקרת  נתונים הנוגעים להיקף התופעה ולאופני הטיפול בישראל ובעולם.

כלומר עבודה זו תעסוק קטינות מבחן הגיל, תקופת הביניים-12-18, התייחסות בפסיקה והעמדה לדין של קטינים.