בשנת 2002 ה- Sarbanes Oxley Act (במסגרת תיקון לחוק ניירות ערך האמריקאי) המציב, בין היתר, דרישות מחמירות בדבר אחריותם של דירקטורים, עצמאותם ואי תלותם של גורמי בקרה, כשירות מקצועית, נשיאה באחריות וקיומם של מנגנוני דיווח. כפועל יוצא וועדת גושן כוללת גם תקני גילוי, דיווח ושקיפות בחברות ציבוריות.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את היקף האחריות נושאי משרה בתאגיד בעבירות מע"מ.

על פי סעיפים 224 א לפקודת מס הכנסה ולחוק מע"מ אם אחת מהעבירות המס בוצעה בידי חברה, יראו כאשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצועה היה מנהל פעיל בחברה. על מנת שתוטל על האדם אחריות, הוא צריך להיות בבחינת מנהל פעיל. ככלל נפסק, כי זהו מי שמשתתף בפועל בניהול עסקי החברה, בין אם יש לו תואר פורמלי ובין אם לאו, ובין אם עיסוקו בעניינים אדמיניסטרטיביים, טכניים או מקצועיים, ולא רק מנהל העוסק בהיבטים הכספיים.

העבודה הנוכחית בוחנת את אחריותם של נושאי משרה כאשר מדובר בעבירות מס.

הבדיקה נערכה באמצעות הצגת ספרות מחקרית בנושא היקף האחריות של נושאי משרה, העלמות מס, פקודת המס, פרשנות דיני המיסים, האחריות של נושאי משרה ביחס להעלמת מס חוק סרבנס אוקסלי (sox), ממשל תאגידי, וועדת גושן.

המסקנה העולה מהספרות המשפטית ומהפסיקה שהוצגה היא כי "מנהל פעיל" הוא נושא משרה בחברה, שבכוחו למנוע או לצמצם בפועל התנהלות פלילית של החברה . ל"מנהל פעיל" שליטה ופיקוח על התחום שבו בוצעה העבירה. מנהל שליטה וידע בתחום העבירה, לא ייחשב "מנהל פעיל" ולא ישא באחריות , שכן למנהל כזה אין כוח "למנוע (או לצמצם) בפועל את מעורבות החברה בביצוען של עבירות לפי החוק" . בחינת הרמת מסך ואחריות אישית העלתה כי בעת אחריותו הנזיקית-אישית של נושא המשרה; ניהול עסק ברמייה; פעולה בחוסר תום לב ועבירות מס יורם המסך וכי מנהלי החברה יחשבו לאחראים לעבירות שנתקיימו בחברה.