תופעת העובדים הזרים בישראל היא חלק מתופעה רחבה יותר, כלל עולמית. מדובר לא רק בהעברת סחורות ממקום למקום אלא גם בהעברת כוח עבודה ממקום למקום על גבי הגלובוס. תופעת המהגרים הזרים בארצות השונות בעולם כמו: גרמניה, צרפת, שוויץ, ארה"ב ותיקה יותר מזו הקיימת בישראל ומטופלת בדרכים שונות

עבודת סמינריון זו בוחנת את אחריותה המוסרית של המדינה המשתקפת במעמד העובדים הזרים בישראל ובגרמניה.

שיעור העובדים הזרים בחקלאות בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם המתועש. לעומת זאת, שיעור המועסקים בחקלאות בישראל נמוך מהממוצע במערב – 2% מכוח העבודה.

שיעור העובדים הזרים גבוה במיוחד בענפים עתירי עבודה, ולכן העסקתם מוזילה את עלות הייצור ואת מחירי המוצרים לצרכנים, ומגדילה את רווחי המעסיקים.

העובדים הזרים המגיעים לגרמניה ולישראל , בעלי תרבות זרה ודת שונה, לדוגמה התורכים המשתייכים לדת האסלאם, המקיימים אורח חיים אסלאמי  והתאילנדים המשתייכים לבודהיזם.

המשמעות של הזרות התרבותית היא ביצירת  דעות קדומות על העובדים הזרים וקושי רב בשילובם בחברה הגרמנית ישראלית מערבית  – מודרנית.

לשם בחינת השאלה המחקרית מוצגים נתונים אודות מעמדם של העובדים הזרים מבחינה תעסוקתית, השלכות העסקת עובדים זרים על האבטלה, בחינת מעמדם האזרחי במדינה, אופן השתלבותם ויחס החברה כלפיהם ומעמדם הסוציאלי בבחינת התנאים הסוציאליים. החלק השני לעבודה עוסק בהיבט המוסרי של תופעת מעמדו של העובד הזר בישראל ובגרמניה. במסגרת עבודה זו, נידונות תיאוריות המוסר והצדק.

מבנה העבודה נחלק לשישה חלקים:

1. החלק הראשון סקר באופן כללי את תופעת העובדים הזרים בישראל וגרמניה.
2. החלק השני בחן את בעיות ההשתלבות של העובדים הזרים בישראל ובגרמניה.
3. החלק השלישי הציג את מעמדם הסוציאלי של העובדים הזרים בישראל ובגרמניה.
4. החלק הרביעי בחן את מעמדם האזרחי של העובדים הזרים וילדיהם בישראל ובגרמניה.
5. החלק החמישי ניתח את מעמד העובדים הזרים בראי תורות המוסר.
6. החלק השישי הנו פרק הדן בריסון החיצוני לתופעת העובדים הזרים.