"אחוז חסימה (electoral threshold) הוא חסם כניסה אלקטורלי אשר נועד למנוע ממפלגות קטנות לזכות בייצוג בפרלמנט". המדינות שרואות בייצוגיות עיקרון חשוב יותר (ישראל ורוב מדינות אירופה) רוצות שהפרלמנט יהיה 'מדגם מייצג', מעין מיקרוקוסמוס של העדפות האוכלוסייה.

עבודה זו עניינה באחוז החסימה הנהוג בישראל, תוך התייחסות לשיטת המשטר, שיטת הבחירות בישראל, לחסרונות העלאת אחוז החסימה ויתרונותיו, על השוני בין שיטות המשטר בנוגע לאחוז חסימה והייחודיות של ישראל בנוגע אליו, על חשיבותו של עקרון הייצוגיות לדמוקרטיה (במיוחד במדינה כמו ישראל כמושפע ישיר מאחוז החסימה וכן בהשפעתו של אחוז החסימה על חוק המשילות להגברת היציבות בממשלה.

שאלת המחקר תעסוק בהשלכות של הורדת/העלאת אחוז החסימה וכיצד הן באות לידי ביטוי בפרלמנט הישראלי? האם העלאת אחוז החסימה ו/או הורדתו תורמות כביכול ליציבות השלטונית וכיצד העניין בא לידי ביטויו במרוצת השנים? מה היא הפרובלמטיות בהורדת/העלאת אחוז החסימה במדינה רב גונית כמו ישראל?

שאלות אלו יקבלו מענה באמצעות ספרות משפטית, פסיקה וחקיקה בנושא, ניתוח דיונים מוועדת חוקה ומשפט וכן מחקרים שנערכו במכון הישראלי לדמוקרטיה.

הפרק הראשון יעסוק בשיטת הממשל בישראל , חוסר יציבותה ושיטת הבחירות הנהוגה בישראל. כפועל יוצא קיים דיון גם באחוז החסימה, מהותו, השינויים שהתחללו במרוצת השנים ביחס אליו וחוק המשילות שעבר בכנסת ומשמעותו.

הפרק השני יציג עמדות מומחים בתחום אחוז החסימה והשלכותיו וכן יערך דיון ביחס אחוז החסימה כמכשיר ליציבות שלטונית ולייצוג הרוב תוך התייחסות לשוללי העלאת אחוז החסימה ולמצדדי העלאת אחוז החסימה.

הפרק השלישי יערוך השוואה ביחס לאחוז החסימה במדינות דמוקרטיות בעולם, תוך התייחסות למדינות דמוקרטיות אשר בהן לא קיים אחוז חסימה, כדוגמת בריטניה.

הפרק הרביעי והאחרון ידון בעקרון הייצוגיות ועיקרון היחסיות כנגזרת של אחוז החסימה.