מרבית הז'אנרים הטלוויזיוניים כוללים מרכיבים של אלימות, גלויה או מרומזת: החל בסרטי מלחמה, מערבונים, בלשים ועוד מגיל צעיר צופים הילדים במגוון רחב של תוכניות טלוויזיה ואינם מוגבלים בצפייתם. לפיכך הם חשופים לכל מגוון הביטויים האלימים בטלוויזיה. בחיי היום יום שלנו אנו רואים ילדים מחקים במשחק שליפת אקדחים, האבקות, מכות קראטה ועוד.

העבודה הנוכחית תבחן את אופן הפרשנות את סוגיית האלימות בתוכניות ריאליטי בקרב בני נוער.

בעיתונות, מתפרסמים מעשי רצח ושוד המיוחסים להשפעתן של תוכניות טלוויזיה מסוימות. האלימות הבדיונית מוצגת לא פעם כמרגשת וזוהרת, וכנגד זאת אין המחשה להשלכות של האלימות: אין כאב, אין סבל, אין אבל.

במיוחד בולטת תופעה זו בחלק גדול מן הסרטים המצוירים, המציגים אלימות הומוריסטית ודמיונית: הגיבורים מתרסקים, מתנפצים, נדרסים, מורעלים, מתפוצצים- אלימות זאת המתוארת כדלהלן תופסת את סבלו של הזולת כהנאה

על הקשר האפשרי שבין אלימות נצפית להתנהגות אלימה נכתבו ספרים ומחקרים למכביר, והדיון על כך נמשך ללא הסכמה בין החוקרים השונים. הנחה היא, כי במקרה כזה הטלוויזיה מהווה רק כגורם מאיץ ומחזק אצל בעלי נטיות אלימות חריגות. ממחקרים בתנאי מעבדה נמצא, כי בעקבות צפייה בתכנים אלימים אכן גברה אצל הילדים הצופים התנהגות האלימה מיידית.

ז'אנר הריאלטי יוצר ומחזק תרבות של חוסר מעש, גסות, צריכה על חשבון יצירה ומתן דגש למראה החיצוני על חשבון האינטלקט. ביקורות נוספות טוענות כי התכנית מקדמת מציצנות, ריקנות וכוכבות מהירה. ערכיהם המרכזיים של תכניות המציאות הם תחרות אכזרית, מיניות, ורווח מיידי והיעדר כל אחריות חברתית

אם כך, נשאלת השאלה : מהן עמדות בני נוער בנושא הקשר בין תוכנית ריאליטי ואלימות?

המחקר הינו  כמותי, אשר במסגרתו הופץ שאלון עמדות הבוחן מידת צפייה בתכניות אלימות ומידת האלימות הנתפסת של בני הנוער.  השאלון כלל שאלות הנוגעות למידת הצפייה בתכניות אלימות ולשאלון הבודק את מידת ההתנהגות האלימה/תוקפנית של הפרט.

אוכלוסיית המחקר כללה מדגם של 40 בני נוער

במחקר זה נעשה שימוש בשאלון שבחן שני היבטים : נתונים דמוגראפיים אודות הנחקרים, שאלון עמדות כלפי היגדים, המתייחסים לתוכניות ריאליטי ואלימות.